ברכת שהחיינו באכילת מרקחת אתרוגים (או"ח ג סימן נ"ג)

הבא: סימן נ"ד בענין חגיגת בת מצוה <<

או"ח ג' סימן נ"ג

האם יש לברך שהחיינו על אכילת מרקחת אתרוגים לאחר חג הסוכות?

אין לברך שהחיינו על אכילת מרקחת אתרוגים לאחר חג הסוכות. יש לדון כשאוכל מרקחת אתרוגים אחרי חג הסוכות אם צריך לברך שהחיינו בשעת האכילה כדין אכילת פרי חדש. והנה בספר פסקי תשובה (סי' צט) הביא מדברי מהר"י אשכנזי (או"ח סי' ט) שכתב דאין צריך לברך, משום דסגי במה שבירך שהחיינו בשעת נטילת לולב, וביאורו דמכיון דקיי"ל שאם בירך שהחיינו על פרי חדש בשעת ראיה אין צריך לברך בשעת אכילה, ה"ה הכא כשמברך בשעת נטילת לולב עלתה לו ברכת שהחיינו הן על המצוה והן על הראיה. [ועיין מנחת שלמה (ח"א סי' כ) דאין ראוי לכוון לצאת י"ח שהחיינו גם על מצוה וגם על אכילה אם לא בליל ב' דר"ה]. ולכאורה יש גם לדון מהא דקי"ל (סי' רכה סעי' ג) דפרי שאינו מתחדש משנה לשנה אין מברכים עליו שהחיינו, ואתרוג הרי דר באילנו משנה לשנה. וראיתי לאחד מספרי האחרונים שהביא סברא נוספת שלא לברך שהחיינו מכיון שאין רגילים כיום לאכול אתרוגים שלא במרקחת, ולא זכיתי להבין דבריו, שאינו שונה מכל פרי שאינו רגיל לאוכלו חי ונאכל רק מבושל, שמברכים עליו שהחיינו. למעשה שמעתי ממרן רבינו (שליט"א) זצוק"ל דאין לברך שהחיינו על אכילת מרקחת אתרוגים לאחר חג הסוכות, ולא זכיתי לשמוע מהו הטעם העיקרי, להוראה זו, אולם הלכה למעשה הורה מרן רבינו זצוק"ל שלא יברך שהחיינו על אכילת מרקחת אתרוגים.

אין לברך שהחיינו על אכילת מרקחת אתרוגים לאחר חג הסוכות. יש לדון כשאוכל מרקחת אתרוגים אחרי חג הסוכות אם צריך לברך שהחיינו בשעת האכילה כדין אכילת פרי חדש. והנה בספר פסקי תשובה (סי' צט) הביא מדברי מהר"י אשכנזי (או"ח סי' ט) שכתב דאין צריך לברך, משום דסגי במה שבירך שהחיינו בשעת נטילת לולב, וביאורו דמכיון דקיי"ל שאם בירך שהחיינו על פרי חדש בשעת ראיה אין צריך לברך בשעת אכילה, ה"ה הכא כשמברך בשעת נטילת לולב עלתה לו ברכת שהחיינו הן על המצוה והן על הראיה. [ועיין מנחת שלמה (ח"א סי' כ) דאין ראוי לכוון לצאת י"ח שהחיינו גם על מצוה וגם על אכילה אם לא בליל ב' דר"ה]. ולכאורה יש גם לדון מהא דקי"ל (סי' רכה סעי' ג) דפרי שאינו מתחדש משנה לשנה אין מברכים עליו שהחיינו, ואתרוג הרי דר באילנו משנה לשנה. וראיתי לאחד מספרי האחרונים שהביא סברא נוספת שלא לברך שהחיינו מכיון שאין רגילים כיום לאכול אתרוגים שלא במרקחת, ולא זכיתי להבין דבריו, שאינו שונה מכל פרי שאינו רגיל לאוכלו חי ונאכל רק מבושל, שמברכים עליו שהחיינו. למעשה שמעתי ממרן רבינו (שליט"א) זצוק"ל דאין לברך שהחיינו על אכילת מרקחת אתרוגים לאחר חג הסוכות, ולא זכיתי לשמוע מהו הטעם העיקרי, להוראה זו, אולם הלכה למעשה הורה מרן רבינו זצוק"ל שלא יברך שהחיינו על אכילת מרקחת אתרוגים.

אין לברך שהחיינו על אכילת מרקחת אתרוגים לאחר חג הסוכות. יש לדון כשאוכל מרקחת אתרוגים אחרי חג הסוכות אם צריך לברך שהחיינו בשעת האכילה כדין אכילת פרי חדש. והנה בספר פסקי תשובה (סי' צט) הביא מדברי מהר"י אשכנזי (או"ח סי' ט) שכתב דאין צריך לברך, משום דסגי במה שבירך שהחיינו בשעת נטילת לולב, וביאורו דמכיון דקיי"ל שאם בירך שהחיינו על פרי חדש בשעת ראיה אין צריך לברך בשעת אכילה, ה"ה הכא כשמברך בשעת נטילת לולב עלתה לו ברכת שהחיינו הן על המצוה והן על הראיה. [ועיין מנחת שלמה (ח"א סי' כ) דאין ראוי לכוון לצאת י"ח שהחיינו גם על מצוה וגם על אכילה אם לא בליל ב' דר"ה]. ולכאורה יש גם לדון מהא דקי"ל (סי' רכה סעי' ג) דפרי שאינו מתחדש משנה לשנה אין מברכים עליו שהחיינו, ואתרוג הרי דר באילנו משנה לשנה. וראיתי לאחד מספרי האחרונים שהביא סברא נוספת שלא לברך שהחיינו מכיון שאין רגילים כיום לאכול אתרוגים שלא במרקחת, ולא זכיתי להבין דבריו, שאינו שונה מכל פרי שאינו רגיל לאוכלו חי ונאכל רק מבושל, שמברכים עליו שהחיינו. למעשה שמעתי ממרן רבינו (שליט"א) זצוק"ל דאין לברך שהחיינו על אכילת מרקחת אתרוגים לאחר חג הסוכות, ולא זכיתי לשמוע מהו הטעם העיקרי, להוראה זו, אולם הלכה למעשה הורה מרן רבינו זצוק"ל שלא יברך שהחיינו על אכילת מרקחת אתרוגים.

אין לברך שהחיינו על אכילת מרקחת אתרוגים לאחר חג הסוכות. יש לדון כשאוכל מרקחת אתרוגים אחרי חג הסוכות אם צריך לברך שהחיינו בשעת האכילה כדין אכילת פרי חדש. והנה בספר פסקי תשובה (סי' צט) הביא מדברי מהר"י אשכנזי (או"ח סי' ט) שכתב דאין צריך לברך, משום דסגי במה שבירך שהחיינו בשעת נטילת לולב, וביאורו דמכיון דקיי"ל שאם בירך שהחיינו על פרי חדש בשעת ראיה אין צריך לברך בשעת אכילה, ה"ה הכא כשמברך בשעת נטילת לולב עלתה לו ברכת שהחיינו הן על המצוה והן על הראיה. [ועיין מנחת שלמה (ח"א סי' כ) דאין ראוי לכוון לצאת י"ח שהחיינו גם על מצוה וגם על אכילה אם לא בליל ב' דר"ה]. ולכאורה יש גם לדון מהא דקי"ל (סי' רכה סעי' ג) דפרי שאינו מתחדש משנה לשנה אין מברכים עליו שהחיינו, ואתרוג הרי דר באילנו משנה לשנה. וראיתי לאחד מספרי האחרונים שהביא סברא נוספת שלא לברך שהחיינו מכיון שאין רגילים כיום לאכול אתרוגים שלא במרקחת, ולא זכיתי להבין דבריו, שאינו שונה מכל פרי שאינו רגיל לאוכלו חי ונאכל רק מבושל, שמברכים עליו שהחיינו. למעשה שמעתי ממרן רבינו (שליט"א) זצוק"ל דאין לברך שהחיינו על אכילת מרקחת אתרוגים לאחר חג הסוכות, ולא זכיתי לשמוע מהו הטעם העיקרי, להוראה זו, אולם הלכה למעשה הורה מרן רבינו זצוק"ל שלא יברך שהחיינו על אכילת מרקחת אתרוגים.

Frequently Asked Questions

1 מהי קרן המעשרות וכיצד ניתן להצטרף אליה?

קרן המעשרות מסייעת בהפרשת תרומות ומעשרות כהלכה. ניתן ללמוד אודותיה, להצטרף אליה ולקבל הנחיות מפורטות לגבי אופן ההפרשה ונוסח ההפרשה דרך האתר.

2 אילו מצוות התלויות בארץ נלמדות ומוסברות באתר?

האתר מספק מידע והדרכה מקיפה בנוגע למגוון מצוות התלויות בארץ, כולל תרומות ומעשרות, הפרשת חלה, כלאיים, ערלה, שמיטה, חדש, רבעי ומעגל השנה.

3 כיצד ניתן לקבל מענה הלכתי לשאלות?

האתר מציע שירות "שאל את הרב" המאפשר לפנות לרבנים ולקבל מענה הלכתי מוסמך לשאלות בנושאי הלכה שונים.

4 אילו פעילויות תורניות וחינוכיות מציע בית המדרש?

בית המדרש מקיים פעילות תורנית הכוללת בית הוראה, רשת כוללים ושיעורי בית מדרש, וכן פעילות חינוכית כמו מרכז למידה, תוכניות למוסדות חינוך ופעילות למשפחות.

עגלת קניות