או"ח ב' סימן קכ"ז
האם מותר ליטול תרופות ביו"ט במקרה של צער?
כן, לדעת מרן שליט"א, מותר ליטול תרופה ביו"ט בשעת הצורך אם היא מועילה להסיר את המיחוש ביו"ט עצמו. עניין זה לא נתפרש במפורש בש"ס, אך יש מקום לסמוך על מסקנת הגרא"מ הורביץ שאין גזירה של רפואה ביו"ט. עם זאת, אין ליטול תרופה שתועיל רק לאחר יום טוב. ישנם דיונים הלכתיים שונים בנושא, כולל דעות האבני נזר והמג"א, אך הפסיקה המקלה מתירה במקרים של צער מיידי.
כן, לדעת מרן שליט"א, מותר ליטול תרופה ביו"ט בשעת הצורך אם היא מועילה להסיר את המיחוש ביו"ט עצמו. עניין זה לא נתפרש במפורש בש"ס, אך יש מקום לסמוך על מסקנת הגרא"מ הורביץ שאין גזירה של רפואה ביו"ט. עם זאת, אין ליטול תרופה שתועיל רק לאחר יום טוב. ישנם דיונים הלכתיים שונים בנושא, כולל דעות האבני נזר והמג"א, אך הפסיקה המקלה מתירה במקרים של צער מיידי.
כן, לדעת מרן שליט"א, מותר ליטול תרופה ביו"ט בשעת הצורך אם היא מועילה להסיר את המיחוש ביו"ט עצמו. עניין זה לא נתפרש במפורש בש"ס, אך יש מקום לסמוך על מסקנת הגרא"מ הורביץ שאין גזירה של רפואה ביו"ט. עם זאת, אין ליטול תרופה שתועיל רק לאחר יום טוב. ישנם דיונים הלכתיים שונים בנושא, כולל דעות האבני נזר והמג"א, אך הפסיקה המקלה מתירה במקרים של צער מיידי.
כן, לדעת מרן שליט"א, מותר ליטול תרופה ביו"ט בשעת הצורך אם היא מועילה להסיר את המיחוש ביו"ט עצמו. עניין זה לא נתפרש במפורש בש"ס, אך יש מקום לסמוך על מסקנת הגרא"מ הורביץ שאין גזירה של רפואה ביו"ט. עם זאת, אין ליטול תרופה שתועיל רק לאחר יום טוב. ישנם דיונים הלכתיים שונים בנושא, כולל דעות האבני נזר והמג"א, אך הפסיקה המקלה מתירה במקרים של צער מיידי.