או"ח ב' סימן קכ"ו
בענין נסיעה לאילת ולמקומות המסופקים אם הם חו"ל
הנה בענין שאלתך אודות טיול לאילת שנערך ע"י המוסד בו הינך עובד. הלא ידוע כי אילת הינה חו"ל וכמו שביארנו (בשו"ת ישא יוסף ח"א סי' קז) דאף לדעת מרן החזו"א שהחמיר להחשיב בשנת השמיטה שטחים בנגב המערבי כארץ ישראל. וכן שטחים שהם דרומית מערבית מים המלח כארץ ישראל, הרי "חבל אילות" וק"ו אילת הינם חו"ל (ונוהג באילת דין יו"ט שני). ומשום כך לצאת לטיול שלא לצורך מצוה – לאילת הריהו כיציאה לחו"ל.
בדבר עצם איסור יציאה לחו"ל הרי מקור האיסור מתוספתא (ע"ז פ"ה) "אלימלך מגדולי הדור ומפרנסי צבור היה ועל שיצא לחו"ל מת הוא ובניו ברעב". אמנם לדעת הגר"א (סי' תקלא) אליבא דהירושלמי לא נאסרה יציאה לחו"ל אלא לכהן. ולהלכה פסקינן דאסור לצאת לחו"ל. אלא שמדברי המהרי"ט (בחידושיו בסוף כתובות), ומדברי השלטי גבורים (שבועות פ"ג) משמע שכל האיסור הוא דווקא כשיוצא לחו"ל לקבוע מקומו שם. אולם מדברי הרמב"ם (פ"ה ה"ט מהלכות מלכים) משמע שיש איסור גם ביציאה לזמן אם לא לאותם מצוות שמותר בגינם לצאת מאר"י (וראה תוס' ע"ז יג עא) וכמו שכתב המ"ב (סי' תקלא סקי"ד ועיין בביאור הגר"א) "אבל מא"י לחו"ל אינו מותר אלא ביצא להרויח או לראות פני חבירו דהוא חשיב דבר מצוה שמותר לצאת מארץ בשביל זה משא"כ לטייל בעלמא דבכה"ג אסור לצאת מארץ ישראל", ולכן ראוי לומר להנהלת המוסד כי אין ראוי שיעשו טיול לאילת, וזאת בנוסף לטעמים אחרים.
אולם שונה הדבר אם אנו דנים אודות נסיעה לצפון הגליל או לנגב (צפונה מחבל אילות), כי אם אנו באים לברר אם מותר לצאת משטח שכבשו עולי בבל לשטח שכבשו עולי מצרים – הרי לכאורה זה תלוי בטעם האיסור לצאת לחו"ל, האם הוא מחמת ההפקעה ממצוות התלויות בארץ או מצד מעלת א"י, ולטעם השני יתכן ושטח עו"מ מעלתו פחותה משטח עו"ב, ועוד אפשר לומר שגם לטעם הראשון דהאיסור הינו מחמת ההפקעה מן המצוות יאסר לצאת לשטח של עו"מ כי בחיוב מצוות בשטח עו"מ קיל טפי והדברים ארוכים ואכמ"ל. רק זאת אציין כי משנים רבות שמעתי ממרן עט"ר כי למקום אשר נכבש ע"י עו"מ או אפילו מקום שקיים עליו ספק או מחלוקת אם הוא נחשב כאר"י, מותר לצאת. בפרט אם מדובר לצאת לתקופת זמן על מנת לחזור דיש דס"ל דבכה"ג ליכא איסורא (כנזכר לעיל) וכל המקומות שציינו בתחילת הדברים הינם או בגבולות עולי מצרים או לפחות ספק אר"י.
ובענין לצאת לעבר הירדן – התיר מרן שליט"א לצאת שהרי לפי המבואר בכס"מ (פ"ד הכ"ח מהל' שמיטה) עבר הירדן אף הוא נכלל בכיבוש עולי בבל.
אמנם לגבי רמת הגולן, כפי הרשום אצלי נשאל על כך מרן שליט"א כמה פעמים – כאשר רצו לעשות "קעמפ" לבני ישיבות בבין הזמנים – ברמת הגולן, ולכתחילה השיבם מרן שליט"א כי מכיון ורמת הגולן – הינה ארץ סוריה הרי ראוי שלא לעשות שם "קעמפ", אפילו שעלויות עריכת "קעמפ" במק"א יקרות יותר, אמנם כאשר בשנים אחרי כן הובא לפני מרן שליט"א הספק אודות רמת הגולן שאינה סוריה – אלא מנחלת מנשה, השיב שאפשר להקל בהתאם לשיטתו שמותר לצאת מא"י למקום שהוא ספק ארץ ישראל.