או"ח ב' סימן צ"ה

בענין טבילה וטבילת עזרא בשבת קודש

המענה למה שכתבת שהינך נוהג כהנהגות הגר"א וע"כ הינך רגיל שלא לטבול ביום ש"ק כלל כמו שכתוב במעשה רב (או"ח קכה) "טבילה בשבת אם צריך לקרי מוטב לטבול במוצאי שבת ולא בשבת כי אי אפשר להזהר שלא יבוא לידי סחיטה ויוצא שכרו בהפסדו". ושאלת האם הינך נוהג כדין או שעליך להעדיף לטבול בש"ק. ועוד הוספת לשאול האם להחשיב מה שנהגת שלא לטבול כהנהגה טובה שאין לשנותה (מבלי התרת נדרים).

זה אשר השיב רבינו:

א. המ"ב בביאור הלכה (סי' שכו) העלה דאין מקום להחמיר ולאסור בשבת טבילת בע"ק שנטמא בשבת, והוסיף דיתכן דגם הגר"א ז"ל ס"ל הכי אם נטמא בשבת. ונתפשט המנהג להתיר, וטעם הדבר, הואיל ולדעת כמה ראשונים לא בטלו תקנת עזרא אלא לגבי ד"ת, וז"ל הרי"ף (פ"ג דברכות) "איכא מ"ד האי דאמרי בטלוה לטבילותא בין לדברי תורה בין לתפילה ואיכא מ"ד דוקא לד"ת אבל לתפילה צריך טבילה, וכתב רבינו האי גאון זצ"ל נקוט מנהג כל ישראל שכל בע"ק אין מתפללין עד שירחצו". וברמב"ם (פ"ד מהלכות תפילה) "מנהג פשוט בשנער ובספרד, שאין בע"ק מתפלל עד שרוחץ כל בשרו במים", וע"ש בכ"מ דס"ל דלא בטלוה אלא לד"ת. ובתשובה (לדיין באלכסנדרי') כתב הרמב"ם "מעידין עלי שמים וארץ שמעולם לא עשיתי זאת (לבטל טבילת עזרא) אלא מחולי ואיך אשנה מנהגי ומנהג אבותי בלא עילה". ובתלמידי רבינו יונה ז"ל (בברכות שם) "ודאי התפילה יותר מקובלת עם הטבילה". ולכן הדרך הישרה שיבור לו האדם לטבול בשבת אם נטמא בשבת וכמ"ש בבאוה"ל הנ"ל.

ואשר לחשש "הנהגה טובה", בגוונא דא אפשר לסמוך על "מסירת המודעה" בערב ראש השנה ששם נאמר "אם אשכח לתנאי מודעה הזאת אני מתנה עליהם שלא יהון חלין כלל וכלל".

ב. ועתה רק אוסיף, שהאמור לעיל הינו דווקא במקוה שאינה חמה אבל לדעת מרן שליט"א אין היתר לטבול במקוה חמה. ומשנים הרבה, שמעתי ממנו כי סיפרו לו שהגה"ק מטשעבין זצ"ל הלך לטבול ביום ש"ק ופשט בגדיו ועמד על מרגלות המקוה וכשראה שהמים הינם חמים, יצא מן המקוה בלא טבילה.

הערת מורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א:

גם אצל אאמו"ר זצ"ל הי' מעשה כזה.