או"ח ב' סימן פ"ה
באיסור בונה בסגירת מעגל חשמלי בשבת קודש
הנני שב לשאלתכם אודות דעת מרן שליט"א אם סגירת מעגל חשמלי אסורה בש"ק מדאורייתא מדין בונה. ואת אשר ראיתי ושמעתי ממרן שליט"א אמרתי לכבודו בע"פ, והנני שב בכתב מפני הכבוד.
דבר פשוט וברור שמרן שליט"א חשש מאז ומעולם לדעת מרן החזו"א זצוק"ל שיש איסור בונה בסגירת מעגל חשמלי, וכמ"ש לפני שנים רבות לכ"ק האדמו"ר מצאנז זצ"ל בתשובה (קובץ תשובות ח"ב סי' יט) אודות הפעלת מעלית בש"ק, אחרי שכתב כי "בהבערה של העלעקטרי" יש מלאכת מבעיר מה"ת ודלא כמהרש"ם (ע"ש), הוסיף והביא באורך דעת מרן החזו"א וז"ל: "ולדעת החזו"א בסי' נ המדליק נר חשמלי חייב משום בונה" ע"ש.
והנה עוררת – כי אולי יש ראיה שמרן שליט"א מיקל באיסור בונה, עפ"י מה ששמעת ממני הוראת מרן בענין אמירה לעכו"ם שחילק בין יו"ט לשבת, ואם כן מכאן ראי' שאין איסור בונה בחשמל, והנני להקדים דברי זולתי ולפרש שיחתך ולענות כפי הנלע"ד.
הנה כנים הדברים שרבים נקטו להקל להדליק חשמל בש"ק ע"י עכו"ם לצורך סעודת שבת ע"י שאמרו לגוי שחפצים לתת לו דבר מסוים אלא שהבית חשוך ואז חשיב שהגוי מדליק לצורך עצמו. אמנם כאשר אין כוונת הגוי לעצמו אלא מערים, כבר כתב העה"ש (סימן שכה סעיף כט) "ועיקר כוונתו לעצמו ולא בשביל הישראל וזהו חוצפא כלפי שמיא שבאים להונות את ד' כביכול ומי לא יודע שאפילו אם כוונת המשרת או המשרתת לעצמן מ"מ עיקר כונתם לשם הבני ביתו של ישראל". אמנם כאשר כוונת הגוי עבור עצמו, כתב העה"ש (סי' רעו סעיף ט) "ונהירא בילדותי היו נוהגים בלילי שבת בחורף שהלילות ארוכין היו קורין לאינו יהודי לשאול לו רצונך בצנצנת יי"ש והיה אומר שרוצה והשיבו לו רצוננו ליתן לך אבל מה נעשה שא"א למצוא בחושך והיה מדליק נר ושותה היי"ש והולך לו והשתמשו לאורו ונראה דהיתר גמור הוא באינו יהודי שאינו רגיל בו וליכא למיחש שמערים ואע"ג דהישראל עושה הערמה בזה מ"מ מה איכפת לנו סוף סוף ההדלקה היא בשבילו בלבד משא"כ אם האינו יהודי הוא המערים הוה ההדלקה בשביל הישראל ואסור וזהו העיקר דאם לפי הבנתינו אינו כמערים לעשות טובה להישראל אלא בשביל עצמו עושה אפילו הוא בן בית מותר ואם לאו אפילו אינו בן בית אסור" ובבוא השאלות לפני מרן שליט"א לא הסכים לצרף כל הקולות וכמדומני שלא היקל אלא רק במקום צורך גדול כחולה. אולם ביום טוב הי' מיקל טפי, וטעם הדבר בפשטות הואיל וביום טוב אין איסור דאורייתא של הבערה אלא רק איסור מוליד שהוא לרוב השיטות איסור מדרבנן (עיין ריש סי' תקכ ובמג"א ובט"ז שם) ולכן אפשר בשעת הצורך להקל. ומכאן ביקשת ללמוד שאין מרן שליט"א חושש לדעת מרן החזו"א שהרי אליבא דהחזו"א גם ביו"ט יש איסור דאורייתא של מלאכת בונה.
ולבבי לא כן ידמה. אמת, שגם אם מרן שליט"א חושש לדעת מרן החזו"א בענין מלאכת בונה, עדיין בבואו לדון בהדלקה ביו"ט שאין בו איסור הבערה, וכאמור איסור מוליד הינו רק מדרבנן, הרי דמצד איסור בונה לחוד יש מקום לצדד לקולא משום שהיו מן הפוסקים שחלקו על החזו"א, ודבר כגון זה נהגו הפוסקים לצרף לסניף לקולא. ועוד שביו"ט מצאנו שכתבו התוס' שמכיון שמותר לגבן ביו"ט מן התורה אין איסור בונה מן התורה כמ"ש התוספות (שבת צה ע"ב ד"ה והרודה), ואמנם רוב הפוסקים נקטו כדעת הרמב"ם וכמ"ש בדעת תורה (סי' שא סעיף מ) דכל הפוסקים ס"ל דבונה אסור מן התורה הנה בשו"ת באר יצחק (סי' יג) דן אודות מי שנפלה סוכתו ביו"ט ואין לו סוכה אחרת אם מותר לומר לנכרי לתקנה ביו"ט, ואחרי שבירר בארוכה מחלוקת הראשונים אודות איסור בונה ביו"ט כתב (שם ענף ט) "ולשיטת התוספות דס"ל דמה"ת מותר לבנות ביו"ט ורק מדרבנן אסור, וכיון דקי"ל דשבות לצורך מצוה מותר ע"י נכרי כמבואר באו"ח (סי' שז) לכן מותר לומר לנכרי לבנות סוכה שנפלה ביו"ט משום דמה"ת מותר, ומחמת דודאי מקרי זה צורך קצת משום מצות סוכה וע"ש בהמשך מה שהאריך בדין מלאכת שבת ע"י נכרי, הרי לנו דהבאר יצחק התיר אמירה לעכו"ם במלאכת בונה ביו"ט, ויעויין בדברי המ"ב (ריש סי' תרלז ושעה"צ שם) שאף הוא פסק כן, להקל במלאכת בונה של נכרי ביו"ט משום צורך מצוה.
ולכן ברור שאע"פ שמרן שליט"א חייש לדברי מרן החזו"א שיש בסגירת מעגל חשמלי בש"ק משום איסור בונה, היקל להתיר שעכו"ם ידליק אור ביו"ט משום שמחת יו"ט וכמשנ"ת.