או"ח ב' סימן פ"ד
תרופות לענין מוקצה
אודות שאלתו בדבר מי שנזקק לתרופה ונוטלה בש"ק אי הוי מוקצה לחברו.
הנה באופן כללי תרופות הינם מוקצה לאדם בריא, הגם שבספר מנחת שבת (סי' כח ס"ק עז) הסתפק בזה, הרי מסקנתו נראית לאיסור, וכן כתב לאסור במנחת שלמה (ח"ב ריש סי' לד, לא), וראיתי בספר חוט השני (פרק מב עמ' סג) שהביא שהחזו"א חשש לטלטל תרופות בשבת אחרי גמר השימוש בהם.
אמנם כשנזקק לתרופה – אם מותר לאחרים לטלטל לכאורה תלוי הדבר בדין דבר הראוי לעניים, אי הוי מוקצה לעשירים. ועיין חזו"א (או"ח סי' מג סק"כ) אשר ממנו משמע שכל שראוי הדבר לאדם שהוא הבעלים לא הוי מוקצה לכל אדם.
וממרן הגרי"ש אלישיב שליט"א שמעתי שכל שחבירו רגיל בהכנת התרופות [כלומר, שגם ביום חול לפעמים הוא מטלטל את התרופות של החולה] ודאי שאינו מוקצה בש"ק, ולכן לדוגמא, אם אחד מבני ביתו רגיל בטלטול התרופה (גם ביום חול) יכול הוא לטלטלה אף בש"ק.
הערת מורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א:
החזו"א פסק שלא לטלטל התרופה אחר שנשתמשו בה.