או"ח ב' סימן ס"ג
הפעלת בית חרושת אוטומטי בשבת קודש
אבוא בקצרה, הנה הגאון שליט"א שלחני להעלות קדם מרן רבינו עט"ר הגרי"ש אלישיב שליט"א חלק משאלותיכם, בדבר ביהח"ר לזכוכית בחו"ל הנמצא במקום שאינו ישוב ישראל, אשר היצור שם נעשה באופן אוטומטי, אלא שנמצאים שם פועלים נכרים לביקורת, האם שרי לייצר שם בשב"ק.
וזה אשר זכיתי לשמוע:
א. אם אכן כל פעילות בית החרושת הינה אוטומאטית, ואין צורך לעבודת הפועלים במלאכות דאורייתא, אלא שעפ"י רוב לא ימלט שמכונה א' מתקלקלת לפחות פעם א' ביום, הרי יכול הוא להתנות עם הגוי שבמידה ומכונה מתקלקלת יניחוה כך עד מוצש"ק, ואינו דומה למ"ש הרמ"א (בסי' רמו) שבמשכיר בהמתו לאינו יהודי א"א להאמינו שתנוח בשבת, כי השכרת בהמה חמירא טפי שהרי היהודי מצווה על שביתת בהמתו (ואין זה רק איסור אמירה), ובנוסף לכך, בנדון דידן ביהח"ר הינו בבעלות היהודי ואין לחוש ששכיר יום יפר התחיבותו לבעה"ב כאשר לכאורה אינו מפסיד דבר, ולכן צריך לסכם שאם א' המכונות תושבת לא יתקנוה בש"ק.
ב. כבר עמדתם במכתבכם אודות השאלה של מראית עין, והנה מעיקר הדין לדוחק השואל יש מקום להקל מחמת כמה וכמה מהטעמים שכתבתם ובעיקר מחמת שהמחבר (ריש סי' רמד) הקל כשאינו בתוך התחום. ובפרט שאין העובדים עושים שם מלאכה דאורייתא, ועוד חזי בזה לאיצטרופי שהרואה יודע כיום כי בתי חרושת כאלו חלקם מופעלים ע"י אוטומצי'.
ולגבי חשש השמעת קול מבואר ברמ"א (בסי' רנב) דבמקום פסידא יש להקל [הגם שבשו"ע הרב דן דווקא בהפסד מרובה, יש לדון בנידון זה שהוא נכלל בכך].
מכל הנ"ל עולה שאם כן יעשו, יוכלו הבעלים להחזיק בביהח"ר הנ"ל כדין – והנני מוסיף ברכה כי יזכו למכור את ביהח"ר בלא הפסד, וברכת השבת תלווה אותם (וע"ע היכל יצחק או"ח סי' יט ואילך).
כל הנ"ל השבתי לשואל לפי חומר השאלה, כפי ששמעתי ממרן שליט"א.