או"ח ב' סימן מ"ב
בענין טלטול ס"ת
אודות שאלתו בדבר שמבקשים לטלטל ס"ת לצורך קרה"ת לבית האבל, כאשר אין קוראין שם שלוש פעמים.
אבוא בקצרה – כתב המחבר (סי' קלה סי"ד) "בני אדם החבושין בבית האסורין אין מביאים אצלם ספר תורה אפילו בר"ה ויוה"כ" והוסיף הרמ"א "והיינו דוקא בשעת הקריאה לבד אבל אם מכינים לו ס"ת יום או יומים קודם מותר", ובנו"כ ובכללם במ"ב מבואר דעיקר החילוק הוא בין אם מוכן מקום לס"ת לבין אם אין מקום מוכן לס"ת, דאם מוכן הרי שבשעת הקריאה יוציאוהו מהמקום המוכן ויחזירוהו לשם דאז אין ניכר שטלטלו ספר תורה לצורך קריאה בלבד, אלא שנקבע מקומו של הס"ת במקום הנוכחי (ראה מ"ב ס"ק מט), והאחרונים לא הזכירו כי בעינן שיקראו בו ג' פעמים אלא העיקר יחוד המקום. וראה גם בשו"ת מהר"ם פדאווה (סי' פח) שהעיקר הוא לייחד ארון לס"ת אפילו ליום או ליומים, וסגי בהכי. ובא"ר (סקי"ח) הפליג בדבר, ומשמע מדבריו שכל שייחד ארון לא בעינן אפילו יום או יומים ודברי המהר"ם פדאווה אודות יום או יומים אורחא דמילתא נקט ע"ש (ור"ע מ"ש בעל בית אפרים בהלכות אבילות).
ולמרות הדברים הללו, כן עמא דבר שכדי להתיר להביא ס"ת לבית האבל צריך לקרוא בו ג' פעמים, ודבר זה לא נזכר אצל רוב האחרונים שדנו בדבר, למעט בערוך השולחן שכתב (קלה סעי' לב) "והמנהג לדקדק שיקראו בה שלש פעמים שזה מיקרי קביעות ואין בזיון במה שטלטלוה מבית הכנסת, אבל בפחות משלש פעמים טלטלוה לצורך עראי יש בזיון אף אם הביאוה מקודם". אחרי זמן ראיתי שכן כתב גם בתורת חיים (מהר"ח סופר, סימן קלה ס"ק טז) "שבז' ימים [הכוונה להבאת ס"ת לבית האבל] קורים ג' פעמים והוי כהוקבע מקום דבג' פעמים נעשה חזקה".
ולא אכחד, שבשנים עברו הבנתי ממרן עט"ר שליט"א כי אחרי שרוב האחרונים לא הצריכו שיהיו קוראים בתורה ג' פעמים אפשר בשעת הצורך להקל. אמנם לאחרונה שמעתי מרבינו כי ראוי להקפיד על כך שיקראו ג' פעמים, והבנתי ממנו כי אע"פ שרוב האחרונים אינם מזכירים צורך זה, הרי מכיון שהמנהג הוא שאין מטלטלין ס"ת אם לא לצורך קריאה שלש פעמים הרי בזה גופא שמטלטלין ס"ת לקרוא בו פחות משלש פעמים יש סרך בזיון של ס"ת.