או"ח ב' סימן ל"ה
האם מותר לשנות את מנהג נשיאת כפים בגליל?
לדעת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, אסור לשנות את המנהג הנהוג בגליל שלא לישא כפים בימי החול, אלא רק במוסף של שבתות וימים טובים. הוראה זו ניתנה לקהילה בטבריה שרצתה להמשיך במנהגם לישא כפים בכל יום, ופנו למורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א שהפנה אותם לרב אלישיב. המנהג שלא לשאת כפים בגליל בכל יום מובא בספר עיר הקודש והמקדש ובספר ארץ חיים, המציין כי כך נהגו האשכנזים בצפת בזמנו, וזאת מפני טורח הציבור. גם הבאים לבקר בגליל, ואפילו אם עושים מנין נפרד, אסור להם לשנות מנהג זה. בהמשך, המאמר דן בדעות נוספות, כגון דברי הפאה"ש שכתב על מנהג יפה בכל א"י שהכהנים נושאים כפיהם בכל ימות החול, ובפרט בירושלים, ומבאר את ההבדלים בין מנהגי צפת וירושלים לאורך ההיסטוריה, תוך התייחסות לדעת הגר"א ותלמידיו.
לדעת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, אסור לשנות את המנהג הנהוג בגליל שלא לישא כפים בימי החול, אלא רק במוסף של שבתות וימים טובים. הוראה זו ניתנה לקהילה בטבריה שרצתה להמשיך במנהגם לישא כפים בכל יום, ופנו למורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א שהפנה אותם לרב אלישיב. המנהג שלא לשאת כפים בגליל בכל יום מובא בספר עיר הקודש והמקדש ובספר ארץ חיים, המציין כי כך נהגו האשכנזים בצפת בזמנו, וזאת מפני טורח הציבור. גם הבאים לבקר בגליל, ואפילו אם עושים מנין נפרד, אסור להם לשנות מנהג זה. בהמשך, המאמר דן בדעות נוספות, כגון דברי הפאה"ש שכתב על מנהג יפה בכל א"י שהכהנים נושאים כפיהם בכל ימות החול, ובפרט בירושלים, ומבאר את ההבדלים בין מנהגי צפת וירושלים לאורך ההיסטוריה, תוך התייחסות לדעת הגר"א ותלמידיו.
לדעת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, אסור לשנות את המנהג הנהוג בגליל שלא לישא כפים בימי החול, אלא רק במוסף של שבתות וימים טובים. הוראה זו ניתנה לקהילה בטבריה שרצתה להמשיך במנהגם לישא כפים בכל יום, ופנו למורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א שהפנה אותם לרב אלישיב. המנהג שלא לשאת כפים בגליל בכל יום מובא בספר עיר הקודש והמקדש ובספר ארץ חיים, המציין כי כך נהגו האשכנזים בצפת בזמנו, וזאת מפני טורח הציבור. גם הבאים לבקר בגליל, ואפילו אם עושים מנין נפרד, אסור להם לשנות מנהג זה. בהמשך, המאמר דן בדעות נוספות, כגון דברי הפאה"ש שכתב על מנהג יפה בכל א"י שהכהנים נושאים כפיהם בכל ימות החול, ובפרט בירושלים, ומבאר את ההבדלים בין מנהגי צפת וירושלים לאורך ההיסטוריה, תוך התייחסות לדעת הגר"א ותלמידיו.
לדעת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, אסור לשנות את המנהג הנהוג בגליל שלא לישא כפים בימי החול, אלא רק במוסף של שבתות וימים טובים. הוראה זו ניתנה לקהילה בטבריה שרצתה להמשיך במנהגם לישא כפים בכל יום, ופנו למורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א שהפנה אותם לרב אלישיב. המנהג שלא לשאת כפים בגליל בכל יום מובא בספר עיר הקודש והמקדש ובספר ארץ חיים, המציין כי כך נהגו האשכנזים בצפת בזמנו, וזאת מפני טורח הציבור. גם הבאים לבקר בגליל, ואפילו אם עושים מנין נפרד, אסור להם לשנות מנהג זה. בהמשך, המאמר דן בדעות נוספות, כגון דברי הפאה"ש שכתב על מנהג יפה בכל א"י שהכהנים נושאים כפיהם בכל ימות החול, ובפרט בירושלים, ומבאר את ההבדלים בין מנהגי צפת וירושלים לאורך ההיסטוריה, תוך התייחסות לדעת הגר"א ותלמידיו.
לדעת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, אסור לשנות את המנהג הנהוג בגליל שלא לישא כפים בימי החול, אלא רק במוסף של שבתות וימים טובים. הוראה זו ניתנה לקהילה בטבריה שרצתה להמשיך במנהגם לישא כפים בכל יום, ופנו למורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א שהפנה אותם לרב אלישיב. המנהג שלא לשאת כפים בגליל בכל יום מובא בספר עיר הקודש והמקדש ובספר ארץ חיים, המציין כי כך נהגו האשכנזים בצפת בזמנו, וזאת מפני טורח הציבור. גם הבאים לבקר בגליל, ואפילו אם עושים מנין נפרד, אסור להם לשנות מנהג זה. בהמשך, המאמר דן בדעות נוספות, כגון דברי הפאה"ש שכתב על מנהג יפה בכל א"י שהכהנים נושאים כפיהם בכל ימות החול, ובפרט בירושלים, ומבאר את ההבדלים בין מנהגי צפת וירושלים לאורך ההיסטוריה, תוך התייחסות לדעת הגר"א ותלמידיו.
לדעת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, אסור לשנות את המנהג הנהוג בגליל שלא לישא כפים בימי החול, אלא רק במוסף של שבתות וימים טובים. הוראה זו ניתנה לקהילה בטבריה שרצתה להמשיך במנהגם לישא כפים בכל יום, ופנו למורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א שהפנה אותם לרב אלישיב. המנהג שלא לשאת כפים בגליל בכל יום מובא בספר עיר הקודש והמקדש ובספר ארץ חיים, המציין כי כך נהגו האשכנזים בצפת בזמנו, וזאת מפני טורח הציבור. גם הבאים לבקר בגליל, ואפילו אם עושים מנין נפרד, אסור להם לשנות מנהג זה. בהמשך, המאמר דן בדעות נוספות, כגון דברי הפאה"ש שכתב על מנהג יפה בכל א"י שהכהנים נושאים כפיהם בכל ימות החול, ובפרט בירושלים, ומבאר את ההבדלים בין מנהגי צפת וירושלים לאורך ההיסטוריה, תוך התייחסות לדעת הגר"א ותלמידיו.
לדעת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, אסור לשנות את המנהג הנהוג בגליל שלא לישא כפים בימי החול, אלא רק במוסף של שבתות וימים טובים. הוראה זו ניתנה לקהילה בטבריה שרצתה להמשיך במנהגם לישא כפים בכל יום, ופנו למורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א שהפנה אותם לרב אלישיב. המנהג שלא לשאת כפים בגליל בכל יום מובא בספר עיר הקודש והמקדש ובספר ארץ חיים, המציין כי כך נהגו האשכנזים בצפת בזמנו, וזאת מפני טורח הציבור. גם הבאים לבקר בגליל, ואפילו אם עושים מנין נפרד, אסור להם לשנות מנהג זה. בהמשך, המאמר דן בדעות נוספות, כגון דברי הפאה"ש שכתב על מנהג יפה בכל א"י שהכהנים נושאים כפיהם בכל ימות החול, ובפרט בירושלים, ומבאר את ההבדלים בין מנהגי צפת וירושלים לאורך ההיסטוריה, תוך התייחסות לדעת הגר"א ותלמידיו.
לדעת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, אסור לשנות את המנהג הנהוג בגליל שלא לישא כפים בימי החול, אלא רק במוסף של שבתות וימים טובים. הוראה זו ניתנה לקהילה בטבריה שרצתה להמשיך במנהגם לישא כפים בכל יום, ופנו למורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א שהפנה אותם לרב אלישיב. המנהג שלא לשאת כפים בגליל בכל יום מובא בספר עיר הקודש והמקדש ובספר ארץ חיים, המציין כי כך נהגו האשכנזים בצפת בזמנו, וזאת מפני טורח הציבור. גם הבאים לבקר בגליל, ואפילו אם עושים מנין נפרד, אסור להם לשנות מנהג זה. בהמשך, המאמר דן בדעות נוספות, כגון דברי הפאה"ש שכתב על מנהג יפה בכל א"י שהכהנים נושאים כפיהם בכל ימות החול, ובפרט בירושלים, ומבאר את ההבדלים בין מנהגי צפת וירושלים לאורך ההיסטוריה, תוך התייחסות לדעת הגר"א ותלמידיו.
לדעת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, אסור לשנות את המנהג הנהוג בגליל שלא לישא כפים בימי החול, אלא רק במוסף של שבתות וימים טובים. הוראה זו ניתנה לקהילה בטבריה שרצתה להמשיך במנהגם לישא כפים בכל יום, ופנו למורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א שהפנה אותם לרב אלישיב. המנהג שלא לשאת כפים בגליל בכל יום מובא בספר עיר הקודש והמקדש ובספר ארץ חיים, המציין כי כך נהגו האשכנזים בצפת בזמנו, וזאת מפני טורח הציבור. גם הבאים לבקר בגליל, ואפילו אם עושים מנין נפרד, אסור להם לשנות מנהג זה. בהמשך, המאמר דן בדעות נוספות, כגון דברי הפאה"ש שכתב על מנהג יפה בכל א"י שהכהנים נושאים כפיהם בכל ימות החול, ובפרט בירושלים, ומבאר את ההבדלים בין מנהגי צפת וירושלים לאורך ההיסטוריה, תוך התייחסות לדעת הגר"א ותלמידיו.
לדעת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, אסור לשנות את המנהג הנהוג בגליל שלא לישא כפים בימי החול, אלא רק במוסף של שבתות וימים טובים. הוראה זו ניתנה לקהילה בטבריה שרצתה להמשיך במנהגם לישא כפים בכל יום, ופנו למורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א שהפנה אותם לרב אלישיב. המנהג שלא לשאת כפים בגליל בכל יום מובא בספר עיר הקודש והמקדש ובספר ארץ חיים, המציין כי כך נהגו האשכנזים בצפת בזמנו, וזאת מפני טורח הציבור. גם הבאים לבקר בגליל, ואפילו אם עושים מנין נפרד, אסור להם לשנות מנהג זה. בהמשך, המאמר דן בדעות נוספות, כגון דברי הפאה"ש שכתב על מנהג יפה בכל א"י שהכהנים נושאים כפיהם בכל ימות החול, ובפרט בירושלים, ומבאר את ההבדלים בין מנהגי צפת וירושלים לאורך ההיסטוריה, תוך התייחסות לדעת הגר"א ותלמידיו.
לדעת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, אסור לשנות את המנהג הנהוג בגליל שלא לישא כפים בימי החול, אלא רק במוסף של שבתות וימים טובים. הוראה זו ניתנה לקהילה בטבריה שרצתה להמשיך במנהגם לישא כפים בכל יום, ופנו למורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א שהפנה אותם לרב אלישיב. המנהג שלא לשאת כפים בגליל בכל יום מובא בספר עיר הקודש והמקדש ובספר ארץ חיים, המציין כי כך נהגו האשכנזים בצפת בזמנו, וזאת מפני טורח הציבור. גם הבאים לבקר בגליל, ואפילו אם עושים מנין נפרד, אסור להם לשנות מנהג זה. בהמשך, המאמר דן בדעות נוספות, כגון דברי הפאה"ש שכתב על מנהג יפה בכל א"י שהכהנים נושאים כפיהם בכל ימות החול, ובפרט בירושלים, ומבאר את ההבדלים בין מנהגי צפת וירושלים לאורך ההיסטוריה, תוך התייחסות לדעת הגר"א ותלמידיו.
לדעת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, אסור לשנות את המנהג הנהוג בגליל שלא לישא כפים בימי החול, אלא רק במוסף של שבתות וימים טובים. הוראה זו ניתנה לקהילה בטבריה שרצתה להמשיך במנהגם לישא כפים בכל יום, ופנו למורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א שהפנה אותם לרב אלישיב. המנהג שלא לשאת כפים בגליל בכל יום מובא בספר עיר הקודש והמקדש ובספר ארץ חיים, המציין כי כך נהגו האשכנזים בצפת בזמנו, וזאת מפני טורח הציבור. גם הבאים לבקר בגליל, ואפילו אם עושים מנין נפרד, אסור להם לשנות מנהג זה. בהמשך, המאמר דן בדעות נוספות, כגון דברי הפאה"ש שכתב על מנהג יפה בכל א"י שהכהנים נושאים כפיהם בכל ימות החול, ובפרט בירושלים, ומבאר את ההבדלים בין מנהגי צפת וירושלים לאורך ההיסטוריה, תוך התייחסות לדעת הגר"א ותלמידיו.
לדעת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, אסור לשנות את המנהג הנהוג בגליל שלא לישא כפים בימי החול, אלא רק במוסף של שבתות וימים טובים. הוראה זו ניתנה לקהילה בטבריה שרצתה להמשיך במנהגם לישא כפים בכל יום, ופנו למורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א שהפנה אותם לרב אלישיב. המנהג שלא לשאת כפים בגליל בכל יום מובא בספר עיר הקודש והמקדש ובספר ארץ חיים, המציין כי כך נהגו האשכנזים בצפת בזמנו, וזאת מפני טורח הציבור. גם הבאים לבקר בגליל, ואפילו אם עושים מנין נפרד, אסור להם לשנות מנהג זה. בהמשך, המאמר דן בדעות נוספות, כגון דברי הפאה"ש שכתב על מנהג יפה בכל א"י שהכהנים נושאים כפיהם בכל ימות החול, ובפרט בירושלים, ומבאר את ההבדלים בין מנהגי צפת וירושלים לאורך ההיסטוריה, תוך התייחסות לדעת הגר"א ותלמידיו.
לדעת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, אסור לשנות את המנהג הנהוג בגליל שלא לישא כפים בימי החול, אלא רק במוסף של שבתות וימים טובים. הוראה זו ניתנה לקהילה בטבריה שרצתה להמשיך במנהגם לישא כפים בכל יום, ופנו למורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א שהפנה אותם לרב אלישיב. המנהג שלא לשאת כפים בגליל בכל יום מובא בספר עיר הקודש והמקדש ובספר ארץ חיים, המציין כי כך נהגו האשכנזים בצפת בזמנו, וזאת מפני טורח הציבור. גם הבאים לבקר בגליל, ואפילו אם עושים מנין נפרד, אסור להם לשנות מנהג זה. בהמשך, המאמר דן בדעות נוספות, כגון דברי הפאה"ש שכתב על מנהג יפה בכל א"י שהכהנים נושאים כפיהם בכל ימות החול, ובפרט בירושלים, ומבאר את ההבדלים בין מנהגי צפת וירושלים לאורך ההיסטוריה, תוך התייחסות לדעת הגר"א ותלמידיו.
לדעת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, אסור לשנות את המנהג הנהוג בגליל שלא לישא כפים בימי החול, אלא רק במוסף של שבתות וימים טובים. הוראה זו ניתנה לקהילה בטבריה שרצתה להמשיך במנהגם לישא כפים בכל יום, ופנו למורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א שהפנה אותם לרב אלישיב. המנהג שלא לשאת כפים בגליל בכל יום מובא בספר עיר הקודש והמקדש ובספר ארץ חיים, המציין כי כך נהגו האשכנזים בצפת בזמנו, וזאת מפני טורח הציבור. גם הבאים לבקר בגליל, ואפילו אם עושים מנין נפרד, אסור להם לשנות מנהג זה. בהמשך, המאמר דן בדעות נוספות, כגון דברי הפאה"ש שכתב על מנהג יפה בכל א"י שהכהנים נושאים כפיהם בכל ימות החול, ובפרט בירושלים, ומבאר את ההבדלים בין מנהגי צפת וירושלים לאורך ההיסטוריה, תוך התייחסות לדעת הגר"א ותלמידיו.