או"ח א' סימן צ"ט
הנהגות ימי הספירה
אודות השאלה אם מותר לברך שהחיינו בימי הספירה.
הנה הנהגות ספירת העומר לא נזכרו ברמב"ם. (עיין יד מלאכי כללי הרמב"ם סי' ב' סי' מה). וכתב הטור – (סי' תצג) שנוהגים שלא לישא אשה בין פסח לעצרת ומקורו בת' הגאונים (שערי-תשובה סי' רעח) שהענין הוא משום אבילות, בגלל מיתת תלמידי רבי עקיבא כמובא בגמ' ביבמות (דף סב ע"ב) – ששנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לר"ע, וכולם מתו בין פסח לעצרת מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. [וראיתי בת' נשאל-דוד (אופנהיים) או"ח סי' יט דכתב דמספרם הוא כ"ד אלפים מפני שלמנין בנ"י של 600 אלף זקוקים לכ"ד אלף מלמדים עפ"י מ"ש בגמ' ב"ב (דף כא ע"א) אמר רבא סך מקרי דרדקי עשרין וחמשה ינוקי ואי איכא חמשין מותבינן תרי]. ובשו"ע מוזכר ענין נישואין ותספורת, ויש לעיין האם דומה הדבר לג' השבועות ולתשעת הימים, או קיל מימים אלו. ובספר מאמר מרדכי (סי' תצג סק"ב), נשאל אודות ברכת שהחיינו בימי ספירת העומר, וכתב שהגם שלא מצא לכך מקור, הרי טעם הדברים שמכיון שכתב המחבר (סי' תקנז ס"ז) שטוב ליזהר שלא לומר שהחיינו בין המצרים על פרי או מלבוש והטעם כתב בספר בנימין זאב (סי' קסג) שאין רוצים לומר בזמן צער שהחיינו, וע"ז כ' ומה בכל ימי בין המצרים שאין אסורים בתספורת [לפי דעת המחבר] אין אומרים שהחיינו כ"ש מפסח עד לג בעומר שאסורים בתספורת שאסורים בשהחיינו. אך כבר כתבו האחרונים שאין לדמות ימי הספירה לימי בין המצרים שהינם ימי פורענות (ועיין בשו"ת לבושי מרדכי סי' קנג) משא"כ ימי הספירה שהם דווקא ימים של חשיבות וראה מ"ש הרמב"ן שיש בהם חשיבות של חוה"מ, וכן מוכח מהא דחז"ל לא אסרו שישראל שיש לו דין עם הנכרי ישתמט בימי הספירה כבימי בין המצרים (תענית כט). וכן האריכו כמה וכמה מהאחרונים. ולכן מורה מרן (שליט"א) זצוק"ל שמעיקר הדין מותר לומר שהחיינו בימי הספירה.