או"ח א' סימן מ"ד
שותפות עם גוי בעסק
וז"ל השואל מרבני המקום שליט"א:
הנני שב לנושא אודותיו שוחחנו, בדבר משפחה של בעלי תשובה אשר חנויותיהם פרוסות ברחבי המדינה (בחו"ל) והחנויות פתוחות בש"ק, ובאו לשאול אם יכולים הם להיות שותפים עם גוי, ע"כ.ואחרי אשר זכינו להביא הנושא לפני מרן עט"ר הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל – אבוא בקצרה:
שאלת השיתוף עם גוי נידונה בהרחבה בספרי הפוסקים אם שרי לעשות כן כאשר הגוי מפעיל את העסק/החברה בש"ק. ודברי הדברי-חיים (ח"א סי' ז) ידועים, וז"ל "ואחרי רואי כי יצא הדבר בהיתר מגדולי הדור – סמכתי גם אני ע"ז". ולעומת זאת לא העת להאריך לציין דברי אותם פוסקים שלא הסכימו לעסוק בכך ולכן כל מקרה ומקרה צריך לשקול לגופו, כי ידוע כמה נזהרו בזה גדולי הדורות. והנה בנידון דידן כאשר בבעלותם חנויות ברחבי המדינה (בעיקר באיזורים של גוים) – וכפי ששמעתי הם מסכימים לשתף גוי ברווחי העסק באחוז גבוה באופן שכל רווחי הש"ק יהיו בחלקו הרי לכאורה בשעת הדחק אפשר לנהוג כן כאשר עליו לשתף בחלק העסק בעלות גוי. והחלק של הבעלות אינו צריך שיהא באחוז גבוה, אלא אפשר לקבוע חלק קטן בבעלות הגוי (לדוגמא אחוז אחד), אולם ברווח יקבל הגוי אחוז גבוה שיכלול בתוכו כל ההכנסות של ש"ק. יש להקפיד כי חלקו של הגוי בבעלות צריך להיות רשום כחוק וכראוי בספר רשם החברות ובכל המסמכים החוקיים. מן הרווחים יתנו לגוי – לדוגמא – עשרים אחוז בעסק (שזה יותר מרווחי יום הש"ק), ואם כל אלה יעשה יש להסדיר זאת בתורת הסכם. ואז יש מקום להתיר (ויעויין קובץ תשובות למרן (שליט"א) זצוק"ל ח"ג סימן לז – שדן להתיר בעשרה אחוז).
[צירפתי למכתב העתקת שטר שערך הגרצ"פ פרנק זצוק"ל – שו"ת הר צבי או"ח סי' קכב, עשיתי כמה שינויים המתבקשים מחמת המציאות המשתנה]. אמנם אשים סייג לדברים, דכל האמור לעיל הינו כפי שמע"כ הסבירו לי חזור והסבר שאין במקומכם תקנה – שלא לעשות שטרי שותפות עם גוי.
וביקשנו ממרן עט"ר (שליט"א) זצוק"ל ברכה כי בעזה"י יראו ברכה בעמלם עד שלא יזדקקו להיתר זה, וזכות שמירת שבת תעמוד להם לעד.