הבא: סימן קל"ג אם צריך ששטר הכתובה יהא של הבעל <<
אבן העזר סימן קל"ב
אם יש חשש בבעילת אלמנה בלילה הראשון של נישואין
בשו"ת טוב טעם ודעת להגר"ש קלוגר (תליתאה סו"ס רסג) הביא שהעולם נוהג איסור בנושא אלמנה להזקק לה בלילה ראשונה, וסיים דיש לחוש לזה. ובאחרונים האריכו לחפש מקור לדבר ומהם שכתבו שטעם הדבר עפ"י דברי הזוה"ק (פ' משפטים) דאין לישא אלמנה כלל משום סכנה, וכמש"כ החיד"א (שו"ת חיים שאל סי' יט) וז"ל "אמנם ידע דעפ"י הזוה"ק כמעט היא סכנה לישא אלמנה". ומסיים שם בסוף התשובה "הראת לדעת דהנזהר לישא אלמנה טעמו ונימוקו עמו וכו'. ולא נאמרו כל השעורים הללו אלא למצניעים ולא לפרסמם, והנח להם לישראל שומר פתאים ד', ורבים שתו והאריכו ימים והם מפלאות תמים דעים". ובספר יוסף אומץ (הו"ד שד"ח מערכת אישות סי' א סק"ד) כתב "דפקפוק זה שעפ"י דברי הזוה"ק אסור לפרסמו דאתי לעגן האלמנות ואתו לידי תקלה". (ומן הטעם הזה החמירו גדולי הקבלה בענין והרש"ש סידר בזה "תיקון אלמנה", ועי' בשולחן העזר סי' י סעי' ג סקי"א).
מ"מ יש מהאחרונים שהביאו דברי הזוה"ק כטעם לאותם שנהגו שלא להזקק בלילה ראשונה, דלעתם כשמאחר הזמן אין סכנה, עי' שו"ת מהרש"ם (ח"ב סי' קמא), דצירף את דברי המהרי"ל שמביא המג"א (סי' שלט סקי"א) על הא דכתב השו"ע "הכונס את האלמנה לא יבוא עליה ביאה ראשונה לא בשבת ולא ביו"ט, שכתב המהרי"ל דאיכא סכנת מיתה בדבר, ומשמע דאין סכנה אלא בלילה הראשון. וכבר האריכו לדון בדברי המהרש"ם דהלא דברי השו"ע הינם משום שאין קונים קנין בשבת (וכמש"כ בזה לעיל סי' קכג) ואכמ"ל.
ועפ"י הרשום אצלי (מחודש אדר תשנ"ו) השיב מרן רבינו זצוק"ל דבנישואי אלמנה יכול להזקק לה גם בלילה הראשון.