הבא: סימן קי"א בחשש "נוגע" בעדי קידושין <<
אבן העזר סימן ק"י
בענין יחוד עדי קידושין
בענין הא דנוהגין לייחד העדים קודם הקידושין כדי שלא יפסלו העדים מחמת עדים פסולים וקרובים הרואים ג"כ הקידושין מדין נמצא א' מהן קרוב או פסול עדותן בטלה וכמש"כ בקצוה"ח (סי' לו סק"א) ובאב"מ (סי' מב סק"ו) "דראוי ונכון לכל מסדרי הקידושין לייחד עדים כשרים בשעת קידושין שלא יהא ח"ו שום גמגום בשורש קדושת ישראל". המנהג הרווח אצל הרבנים מסדרי הקידושין שמדריכים את החתן שיאמר לעדים "אתם עדי". ופשוט לכאורה, דכיון דהוא ה"בעל דבר" צריך הוא ליחד העדים. ובספר תשובות והנהגות (ח"ג סי' שצז) הביא שהגר"ח מבריסק הקפיד מאד שהחתן ייחד העדים בעצמו.
אבל מעיון בספרי הפוסקים נראה דהיו שנהגו דהרב המסדר קידושין הוא מייחד העדים וכמש"כ הערוך השולחן (שם סעי' לא) "ומהנכון שהחתן ייחד העדים אלא שמפני הבושה א"א להעמיס עליו כזאת, ולכן נכון שהרב המסדר הקידושין ייחד העדים". ומסתמא מועיל היחוד שהרי החתן שומע ומסכים. ויש שכתבו שאף יש עדיפות שהרב המסדר ייחד העדים עפ"י מש"כ החת"ס (אה"ע סוס"י ק) דבמקום שהרב ייחד עד פסול או קרוב לא נתבטלו הקידושין "דלאו כל כמיניה להפסיד הקידושין שהחתן והכלה מיאנו בו, ולא רצו שיהי' עליהם עדים זולתי הכשרים".
ומנהגו של רבינו היה בד"כ שאמר לחתן בעצמו לייחד העדים אבל היו מקרים שרבינו ייחד העדים בעצמו. הרי דלדעתו ייחוד הרב מהני.