הבא: סימן פ"ג בענין יבול נכרי לאחר הביעור <<
שביעית סימן פ"ב
בדבר שימוש והפסד ביין שמור ונעבד לפני ואחרי הביעור
בדבר שאלתך שהגיע לידך יין שמור ונעבד (היתר מכירה) אם מותר לשתותו, ומה הדין בדיעבד אם קידש או הבדיל על יין כזה. וזה אשר קיבלנו בענין ממרן רבינו הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל.
עפ"י המבואר במכתבך נקנה היין בשוגג לפני מועד הביעור, וביקשו להשתמש בו הואיל ולדעת מרן החזו"א אין איסור אכילה בשמור ונעבד (עיין חזו"א סי' י' סק"ו ועוד, אגרות חזו"א ח"ב סי' קס"ב, קריינא דאיגרתא ח"א סי' קמז) אלא דיש להעיר דשמענו ממרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל שמכיון שבעיה"ק ת"ו החמירו בשמור ונעבד הרי בהיותכם תושבי עיה"ק עליכם לא להשתמש ביינות אלו אף קודם למועד הביעור. ומאידך – בשעת הצורך מותר לתת את היין לאותו שמקיל בזה כדעת מרן החזו"א.
ולעצם השאלה ביין של שביעית אם מותר להשתמש בו אם לא ביערו את היין במועד הביעור, (פסח שנה השמינית) הרי כמבואר בחזו"א (סי' יא סק"ו ובסי' כו בסדר השביעית) שהיין נאסר בשתיה וא"כ ודאי שאסור להשתמש ביין זה. והורה מרן רבינו זצוק"ל דאחרי מועד הביעור מותר לשפוך את היין שהרי שופכו מחמת האיסור שבו. ואמנם בחזו"א (סי' ט סק"ו) אסר לאבד ספיחין בידים, ולכאורה הוא הדין בנידון דידן, שהגם שאסור באכילה אין בו היתר לאבדו בידים, אולם מצאנו בדברי החזו"א (סי' יא סק"ו) בדין בגד שצבעו בקליפי שביעית שידלק הואיל ולא קיימו בו מצוות ביעור בזמנו, הרי דאם לא ביערו אין מניעה מלשורפו. ויש להוסיף שלאחר מועד הביעור הרי שיטת הרמב"ם דאם לא מצא כאלו שאוכלין הרי בשעת הביעור שורף באש או משליך לים המלח, ועוד אפשר לצרף שיטת הר"ש והרא"ש דאחרי הביעור אין קדו"ש (כמבואר בדבריהם בפ"ט מ"ז) ומשום כך מותר לשפוך יין זה, ואין בזה איסור.
ובענין אם עשה קידוש או הבדלה ביין זה אחרי זמן הביעור, שמעתי ממרן רבינו הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל שיתכן ויצא ידי חובה, דהרי לדעת בעל החרדים בשגג ולא ביער אין היין נאסר [הגם שיש לדון אם כשהיין היה בזמן הביעור בידי אנשים שאינם שומרי שביעית אם חשיב שוגג, ולפי זה תלוי אימתי קנה היין] וצירף מרן דעת הבאר עשק (סימן קט) בענין ברכה וקידוש בסתם יינם (שהביא שדין הקידוש קדם לענין סתם יינם, ולפ"ז יש לעיין בנידון דידן אם האיסור אחרי הביעור הוא מה"ת אם כן אין שייך לצרף דברי הבאר עשק ואכמ"ל).
ועוד יש להוסיף שפעם אחת הי' בזמן הביעור כמות של יין ביקב, ורב היקב טען כי היקב ביער את היין ברשותו. ונשאלה השאלה קמיה מרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל אם בכה"ג מותר להשתמש ביין, והשיב שבשעת הדחק הרוצה להקל בהסתמך על הוראת החזו"א להקל בשמור ונעבד יכול לסמוך על ביעור זה, אולם הוסיף ואמר שמי שאינו רוצה להשתמש ביין ורוצה לשופכו למען לא יכשלו בשתייתו – יכול לשופכו.
וכאמור, זה דווקא ביין שהיה בבעלות היקב בזמן הביעור, אולם יין שהיה בבעלות סוחרים וכדומה בזמן הביעור – ודאי שאסור באכילה.
