הבא: סימן מ' הוצאת בניו לת"ת ממעות מעשר ובדין מזוזה <<

יו"ד סימן ל"ט

מעשר כספים – מי זכאי בהם

אחר מבוא השלום והברכה

להלן תשובות רבינו מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א על שאלותיכם.

נחלקו הפוסקים אם מעשר כספים אינו אלא מנהג ישראל (פ"ת יור"ד סי' שלא ס"ק יב), או חיוב מן הדין, ויש המחייבים אף חומש. ומבואר בלשון הרמב"ם (פ"ז מהל' מתנו"ע) "עד חומש נכסיו מצוה מן המובחר, ואחד מעשר מדה בינונית".

מעיקר הדין מעשר כספים מיועד רק לעניים כמעשר עני, כמבואר בשו"ת חת"ס (יור"ד סי' רל"א), אמנם אם התנה בתחילת הנהגתו שיוכל ליתן ממעות מעשר לצורך קניית מצוות בבית הכנסת וכדו' שפיר דמי (וכל זה להפוסקים שמעשר כספים אינו חיוב גמור, אבל להסוברים שמעשר כספים חיובו מעיקר הדין אי אפשר להשתמש בכספים אלו לצורך שאר מצוות רק לתתם לעניים).

כמו"כ מי שבתחילת הנהגתו להפריש מעש"כ התנה שיהא בלי נדר הרי בידו לכוין בזמן שמפריש המעשר כספים לתתו לצורך שאר מצוות.

אמנם יש להקפיד דגם כשמותר ליתן מכספי מעשר כספים לשאר מצוות שיהי' דוקא למצוות שיש בהם דררא דצדקה. ואין להקשות מדברי המהר"ם (הו"ד בנו"כ שם) שמותר ליתן מעשר כספים להיות בעל ברית או להכניס לחופה דהתם היינו טעמא בגלל שהסנדק נותן הוצאות הברית כשאין יד האב משגת, וכן נותן השושבין לחתן הוצאות החתונה כשהוא מדלת העם (ועיין ערוה"ש). ובכלל מצוה שיש בה דררא דצדקה – קניית ספרים והשאלתם לאחרים, ודווקא במקום שיש לרבים צורך בספרים אלו.