הבא: סימן כ"ז בדין קנה מיד עמיתך <<
יו"ד סימן כ"ו
בענין מסחר בצלמיהם כתכשיטים
אודות מה שביקש לברר – בדבר שותפות בחנות תכשיטים שיש בין התכשיטים כאלו שהם צורות שתי וערב, וגם חצי גוף מאנשים אשר בעיני הגויים חשובים בתיפלה שלהם, ועפ"י מה שכתבתם במכתב – ישנם תכשיטים שהם תכשיטים לנוי ויש תכשיטים שהם כנראה משמשים בע"ז או שהם צורות לע"ז.
והנה דנו פוסקי דורנו בענין, וגם מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א בקובץ תשובות (ח"ג סי' קכ) דן להתיר באחד שהיה מוכר צלמים שתי וערב של מרגליות – שבודאי עשויים לנוי ע"ש, וראה גם מה שהביא בשם האבנ"ז (סי' קכב ועוד), אולם מסקנתו שכל שאין ברור שהדבר אינו עבודה זרה ואין הגויים מגפפים ומנשקים אותו – הרי חיישינן שהשתי וערב אסור משום לא תעשה לך פסל. אמנם בשו"ת אגר"מ (יו"ד סי' סט) נטה יותר לומר שהשתי וערב אינו ע"ז אלא חק העכו"ם – אמנם גם הוא כתב דבנעשה לעבודתם יש להחמיר ולהתרחק מן הכיעור – ע"ש.
לכן, ודאי צריך להרחיק מן החנות את אותם תכשיטים שהם חוק לע"ז שלהם. ולהסכים בדיעבד בדוחק השעה על תכשיטי הנוי עד יערה ד' רוח טהרה ממרום. כך הבנתי ממרן שליט"א לדוחק השעה.
