הבא: סימן ל"ד השבת תשלום עודף <<
חושן משפט סימן ל"ג
שמא ושמא האם חייב לצאת ידי שמים
נשאל רבינו זצוק"ל על אדם שהלוה לחבירו מעות ומסופק הוא שמא לא פרעו, והלוה גם הוא מסופק שמא פרעו כבר, האם צריך לשלם מספק כשהמלוה וגם הלוה מסופקים.
ולכאורה מפורש הוא בספר התרומות (שער לח ח"ג אות א) והובא בטור ושו"ע (סי' עה סעי' יח) דאם שניהם שמא ושמא ודאי דאינו חייב לשלם או לישבע, אבל נחלקו הפוסקים אם בא לצאת ידי שמים חייב לשלם לו או דפטור מכל וכל.
אלא דבשו"ת מהרשד"ם (חו"מ סי' מ) כתב דכ"ז מיירי ביודע שהלוהו אלא דאינו יודע כמה, אבל במסופק אי פרעו או לאו, אם הוא מלוה בשטר חייב לשלם ואם הוא מלוה על פה פטור מלשלם וחייב בבא לצאת ידי שמים. והש"ך (סי' עה ס"ק סה) חלק עליו וכתב דאף במלוה על פה תלוי במחלוקת הנ"ל אם חייב לצאת ידי שמים או לא. וראה בתומים (ס"ק יט) שהכריע עפ"י הירושלמי כדעת המהרשד"ם דאם בא לצאת ידי שמים חייב לשלם, ומאידך הביא בפתחי תשובה שם מתשובת שב יעקב (ח"ב חו"מ ס"ס ו) דהכריע כש"ך.
ורבינו זצוק"ל השיב דבדין פשיטא דפטור כנ"ל, אלא דאם בא לצאת ידי שמים ישלם רק חצי, כדין פשרה בספק אי בעי לשלם בבא לצאת ידי שמים. ולכאורה נראה דדעתו להכריע כשיטת הש"ך דהוי ספק אי חייב לצאת ידי שמים, ומספק יתפשרו על חצי.
