הבא: סימן כ"ט בדין תקנת פרוזבול <<
חושן משפט סימן כ"ח
שכח ולא עשה פרוזבול על חוב בבנק
אדם שהיה לו תכנית חסכון בבנק ושכח ולא עשה פרוזבול בערב השמיטה, והציעו לו שיאמר למנהל סניף הבנק שהוא משמט, ומסתמא המנהל יאמר לו אע"פ כן (מכיון שאין הבנק ערוך לרישום הכנסה כגון זו), אלא דהא גופא מוטל בספק אם יש בידי מנהל הסניף כח לוותר על מעות השייכים לבנק, דאולי רק הנהלת הבנק הראשית יכולים להחליט כן ולא המנהל במקום. ובא הלה לפני רבינו זצוק"ל ושאלתו בפיו אם יש מקום שיוכל לגבות חובו. והורה לו רבינו שאם יאמר לו מנהל הסניף "אף על פי כן" יכול ליטול את הממון. וטעמו של דבר בהוראת מרן רבינו זצוק"ל נראה שיש לצרף כמה סברות לקולא, האחת מה שהוזכר לעיל מדברי הרא"ש (כלל עז סי' ד) דבזה"ז כל הלואה חשיבא כמלוה ע"מ שלא תשמיטיני שביעית (ראה חת"ס חו"מ קיג), ובפרט בפקדון בנקאי שהוא ע"מ כן. ועוד דרבינו זצוק"ל היה חוזר ואומר שיתכן וכל פקדון בנקאי חשיב כמלוה לעשר שנים, דבשעה האחרונה לפני התקדש יום ראש השנה אין אפשרות לגבות מהבנק את חובו והרי דמי למלוה לעשר שנים. ועוד יש לצרף דלבנק ניחא ליה שמנהל הסניף יאמר אעפ"כ (מכמה טעמים, ובין היתר מחמת שאינם ערוכים לטפל במקרה פרטני של מי שמשמט את חובו). ועוד יש להוסיף דהואיל ומיירי שנעשתה הפקדה ע"פ היתר עיסקא, ממילא אם היתה העיסקא כולה פקדון פשיטא דאין כאן שמיטה על הפקדון, וגם אם חלק הרוחים והתמורת שבועה (הריבית) הינם חוב ולא נעשו פקדון, הרי על סכומים קטנים כאלו בודאי שהדבר בסמכותו של מנהל הבנק לוותר עליהם ולאמר אע"פ כן ויכול ליטול את כל הממון.
