הבא: סימן י"ג בענין חיוב הפרשת חלה בפשטידת אטריות (קוגל) <<
זרעים סימן י"ב
הפרשת חלה במפעלים
במפעלים רבים לשים עיסות גם בשעות שהמשגיח נעדר מהמקום, בפרט בשעות הלילה. ויש לעיין כיצד ניתן לתקן עיסות אלו, ובפרט שמצוי עד מאד שמוצרי המאפה שנאפו מעיסות אלו כבר הוצאו לשיווק באישון ליל טרם שובו של הממונה על ההפרשה אל המאפיה.
א. האם אפשר להפריש חלה מקמח
המפריש חלתו קמח אינה חלה כמבואר במשניות דחלה (פ"ב מ"ה ופ"ג מ"א) ואינו חייב אלא לאחר שיתן את המים ויערב. ונחלקו הראשונים האם נתינת המים חשיב כתחילת גלגול, דעת הרמב"ם דחשיב כתחילת גלגול ואפשר לכתחילה להפריש, אבל רוב הראשונים סוברים דאינו נחשב כתחילת גלגול, ובכל אופן סברי שאפשר להפריש מנתינת המים. דעת הר"ש והרא"ש שלכתחילה צריך להמתין עד שתתגלגל, אלא שבעיסה טהורה תיקנו שיפריש מיד בנתינת המים כדי שלא יבואו לטמא אותה, אבל בעיסה טמאה ימתין עד שתתגלגל. ולכן בזמן הזה שכולנו טמאים פסק השו"ע (יו"ד סי' שכז ס"ג) שטוב להמתין עד גמר הלישה שתיעשה כל העיסה לגוף אחד. והטעם שאין מפרישין בעודה קמח כתבו הר"ש והרא"ש דהוא מדכתיב (במדבר טו כ) "ראשית עריסותיכם" וקמח אינו נחשב עריסותיכם, וכ"כ רש"י קידושין (דף מו ע"ב), וכן מבואר בספרי במדבר (שם) "והיה באכלכם מלחם הארץ" שומע אני אף הקמחים במשמע, ת"ל מראשית עריסותיכם משיתערס, מכאן אמרו וכו', עי"ש.
והנה אף דפשוט שאין מפרישים חלה מהקמח, כתב הטור (יו"ד סימן שכז) בשם ה"ר אליעזר ממיץ דכל זה דוקא באומר שיחול עליה שם חלה בעודו קמח, אבל המפריש קמח ואומר כשתעשה עיסה יחול עליה שם חלה דבריו קיימין, וכן נפסק בשו"ע (שם ס"א). ובב"י שם כתב בשם הסמ"ג (עשין רב ע"ד) דטעם הדבר הוא משום דקיי"ל כראב"י דאמר בקידושין (דף סב ע"ב), שאם אמר פירות ערוגה זו מחוברים יהיו תרומה על פירות ערוגה זו תלושין לכשיביאו שליש ויתלשו, והביאו שליש ונתלשו, דבריו קיימין. והביא שכן כתב בסה"ת שמטעם זה יכולה אשה לומר לחברתה קחי קמח ולושי עוגות והפרישי חלה, ואע"פ שבשעת הציווי היתה קמח ואינה ראוייה לחלה. ובדרכי משה הוסיף שכן הוא גם במרדכי.
להאמור, לכאורה ניתן למנוע מכשול בשיווק מוצרי מאפה אלו, באופן שהמשגיח טרם צאתו מן המפעל יפריש קמח ויתנה שיחול עליו שם חלה כאשר ילושו אותו ותיעשה ממנו עיסה, דבכה"ג אפשר להפריש אפילו שעדיין לא נתגלגלה העיסה וכדעת הר"א ממיץ המובא בשו"ע כמבואר.
ב. האם שליח יכול להפריש מקמח
אכן אין די בזה, דהנה כתב שם בביאור הגר"א (סק"א), דדעת הר"א ממיץ והסמ"ג והטור הוא משום דקיי"ל בהא כראב"י והוא אינו מוסכם לכו"ע, דרוב הפוסקים פסקו דלא קי"ל כההיא דראב"י משום דהוא שיטה. אמנם כתב שם בביאור הגר"א דבנידון זה אף לת"ק דפליג אדראב"י נמי מהני אם מתנה שיחול עליה שם חלה לכשתגלגל, כיון דבידו ללוש את הקמח, ובכה"ג שהדבר בידו לכו"ע מהני, וכן מבואר בתוס' בנזיר (דף יב ע"א ד"ה מ"ט), שכיון שהבעה"ב יכול לעשות עיסה יכול גם למנות שליח אפילו כשזה קמח כיון שיש בידו לעשות את הקמח הזה לעיסה, והשליח יפריש לכשיעשה עיסה. ועי' בב"ח שכתב כן בדעת סה"ת דהטעם הוא משום שבידה ללוש ולהפריש, וכן כתב גם בגדולי הקדש, (ועי"ש שהאריך שכן הוא דעת רוב הראשונים). אלא שכל זה כאשר השליח מפריש אח"כ עיסה, וכמו שכתב בסה"ת יכולה אשה לומר לחברתה קחי קמח ולושי עוגות והפרישי חלה, אבל שהשליח יפריש כשזה קמח, בזה לא מהני, שהרי אין בידו לעשות עיסה, וממילא אין בידו להפריש קמח, ולא מהני ע"ז מינוי שליחות דחשיב כדבר שלא בא לעולם. ולפ"ז הא דמהני להפריש בעודה קמח לכאורה הוא דוקא בבעל הקמח, שבידו ללוש אותו מתי שירצה, ויכול להתנות ולהפריש בעודו קמח. אבל אדם אחר שאינו בעל הקמח, שאין בידו ללוש את הקמח, אי נימא דלא קיי"ל כראב"י, לא מהניא הפרשתו. ולכן לדעת רוב הפוסקים שפסקו דלא קיי"ל כראב"י, אין המשגיח יכול להפריש חלה מן הקמח קודם שנעשה עיסה, דהוא רק שליח להפרשת חלה ואינו בעל הקמח, ואין בידו ללוש את הקמח. וכמו כן אינו יכול להפריש חלה מעיסת טבל על העיסות העתידות להתגלגל בזמן העדרו מן המאפיה, דאין בידו ללוש אותן. וכבר העיר בזה הגרצ"פ פראנק בשו"ת הר צבי (זרעים ח"א סימן פב). וע"ע בשו"ת ארץ צבי (סימן מז). ובחזו"א דמאי (סימן יז), ויו"ד (קצט סק"ג).
ג. כתב מינוי למשגיח
לאור האמור, הורה עמוד ההוראה מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, כי צריך שבעל המאפיה יתן סמכות למשגיח הממונה על הפרשת החלה לשנות את סדרי האפיה במפעלו ולקובעם כרצונו, ואף ליתן לו "כתב מינוי" המעיד על כך, דבאופן זה נחשב הדבר כבידו ללוש את הקמח, וממילא מהניא הפרשתו אף קודם שנתגלגלה העיסה, ויוכל לתקן את כל העיסות שייעשו במשמרת הלילה בהעדרו מן המפעל, ע"י שיפריש מן הקמח, ויאמר שתחול עליו שם חלה לכשתעשה ממנו עיסה על כל העיסות שייעשו בזמן העדרו מן המאפיה.
אמנם רצוי שלא יעשה המשגיח באופן זה שמפריש בעודה קמח, דאם יעשה באופן זה שמפריש קמח ומתנה כנ"ל, אז צריכים פועלי המפעל ללוש קמח זה בנפרד, ולשומרה שלא תתערב בשאר העיסות. דמיד שעיסה זו נילושה כבר נתפסה בקדושת חלה, ויש לחוש טובא שיצא מזה מכשול ותתערב עיסה זו של חלה בעיסות אחרת ותאסור את כל העיסות שיש במפעל, ועי' בשו"ע (סי' שכג סעי' א), ואכמ"ל.
לכן יקח המשגיח אשר קיבל כתב מינוי מבעל המפעל, עיסת טבל שכבר נילושה ולא הופרש ממנה חלה, ויניחנה במקום שמור תחת פיקוחו, ויקרא עליה שם חלה, ויתנה שתחול על כל הקמח שעתידים ללוש ממנו עיסות בזמן העדרו מן המפעל, ובאופן זה אין חשש שתתערב עיסה זו עם שאר העיסות שבמפעל.
אך הוסיף מרן שליט"א דלכתחילה בבוא המשגיח בבוקר יפריש שוב חלה בלא ברכה על כל העיסות שנעשו במפעל בעת העדרו, ויכוין לפטור גם את מוצרי המאפה שכבר הוצאו לשיווק טרם בואו. ובזה יתקן את כל מוצרי המאפה שטרם נאכלו, ומהני אף אי ההפרשה שעושה בלילה כמבואר לעיל לא הועילה.
וזה לשון הנוסח שיש להנהיג במפעלים שמבקשים להפריש כן: לכבוד המשגיח. בשם הנהלת המאפיה הנני ממנה את כב' לשליחנו להפרשת חלה במפעלנו. כמו כן הנני להודיעך כי בידך לקבוע נוהלי השימוש בקמח ו/או הקדמת אפיית העיסות, וכמו כן בידך לעשות עיסות כראות עיניך.
