הבא: סימן ק"א בענין סיום מסכת בערב פסח <<
או"ח ג' סימן ק'
בענין אפית מצות ע"י קטן ואי סמכינן אחזקה דרבא
השאלה מחבורת מצות שלאחר האפיה שמו לבם שאחד מבני החבורה העמיד בראש השולחן את בנו שהגיע לגיל מצות כדי שיתעסק בבצק, ולבם נקפם אם אפשר לסמוך בזה על "חזקה דרבא".
כבר הבאנו כמה פעמים דלדעת מרן רבינו זצוק"ל סמכינן על חזקה דרבא רק במילי דרבנן, כגון לצרפו למנין כמבואר בשו"ע (או"ח סי' נה סעי' ה), ולא למילי דאורייתא, כמבואר בשו"ת רעק"א (סי' ז) ודלא כהנו"ב (מהדו"ת סי' א) שהכשיר תפילין שנכתבו ע"י נער בן י"ג שנה בדיעבד, כאשר אי אפשר לבודקו, אמנם גם הנוב"י הוסיף כי ראוי להזהיר הסופרים שלא להניח לבן י"ג לכתוב לכתחילה כל שלא בדקוהו, ע"ש.
וכבר נשאל רבינו על מקרה בדיעבד של נער שהגיע למצוות ולא ברירא לן אם הביא ב' שערות שהתעסק במלאכות העיקריות של אפית המצות. והשיב רבינו דודאי לכתחילה אין להסתמך על חזקה דרבא למצות מצוה, אבל בדיעבד נראה לצרף דברי התורת חסד (סי' א) שהאריך לדון אי סמכינן אחזקה דרבא במילי דאורייתא של כתיבת סת"ם, ומסיק לדינא "כבר בארתי לעיל להתיר בדיעבד כדעת הנו"ב". ולענין מצות יש להוסיף דעת רב האי גאון (המובאת בסי' תס וראה מ"ב סק"ג) שכשישראל גדול עומד ע"ג הקטן ומזהירו לעשות לשמה, שרי.
ובנידון שאלה דידן יש עוד צד קולא משום דכל מה שעסק הבן י"ג בבצק היה רק בכדי שלא יחמיץ ולא מלאכה ממש. ועי' מש"כ בישא יוסף (או"ח ח"א סי' צב) בדבר המעשה שאירע בורשא בזמן החידושי הרי"מ.
ולבקשתך ארשום את המלאכות שיש להקפיד שלא יניחו לעשותם לבן י"ג שנה שלא נבדק כפי שהורה מרן רבינו.
א. נתינת המים לתוך הקמח, וכמו שכבר הזהיר במ"ב (סי' תס סק"ד) שנתינת מים חשיבא תחילת לישה לדעת בעל התרומות המובאת בשו"ע (סי' שכד סעי' ג), ב. לישת הבצק. ג. עריכת הבצק. הגם שכפי שהוזכר לעיל הבאנו בשו"ת ישא יוסף (ח"א) דהואיל וגם מבלי עריכת המצה ורידודה על ידי העורכים המצה היתה כשרה, שהרי מצה הפחותה מעובי טפח כשירה וא"כ לא הועיל הקטן בעריכתו להכשר המצה, הרי ודאי דאין לסמוך ע"ז לכתחילה ואין להניח לנער בן י"ג שלא ברור שהביא סימנים לערוך את המצה.
אולם לענין פעולת ניקור המצות (רייד"ל), אמר רבינו דמעיקר הדין אין להקפיד דמלאכה זו ודאי איננה מהמלאכות שצריך הגדול לעשותן.
