הבא: סימן קנ"ו בענין ברכת תקיעת שופר בתוקע לנשים <<
או"ח ג' סימן קנ"ה
בדבר הנהגת מרן זצוק"ל בקידוש לפני התקיעות
ביקש כת"ר לידע כיצד נהג מרן רבינו זצוק"ל למעשה בענין אכילה לפני התקיעות בראש השנה.
כבר כתבנו דעת רבינו בזה (ישא יוסף ח"א סי' קכה) ותורת העולה, כי ההיתר לאכול לפני התקיעות הינו דוקא למי שבלעדי זה יקשה עליו להתפלל כראוי, ואף רבינו זצוק"ל היו שנים שלא אכל לפני התקיעות, והיו שנים שקידש ואכל.
והנה בשנת תשמ"ט לא אכל לפני התקיעות (הגם שאמר לי לגשת ולעשות קידוש), וציין בההוא שתא לדברי השד"ח (אסיפת דינים מערכת ר"ה סי' ב אות לא) וז"ל "דשמעתי שיש מקומות אצל אחינו האשכנזים שביום ר"ה ראשון ושני אחר תפילת שחרית יוצאים רובם ככולן מביהכ"נ והולכין לביתיהן ושותים טיי וחוזרים לביהכ"נ וכו', והיה הדבר תמוה בעיני ולא רציתי לדבר להם ע"ז כי ידעתי שאחרי שהורגלו בזה קשה להם לבטל מנהג וכו', עתה השגתי ספר יקר שו"ת הד"ר לידידי הגאבד"ק ניזנוב יצ"ו וראיתי בסי' כט אות צח שכתב שהגה"צ מוהר"ר שמשון נהג כל ימיו בר"ה, אחר תפילת שחרית ציוה לאחד חלוש לקדש, ולהוציא רבים י"ח ואח"כ שתה הצדיק טיי ונתן לכו"כ בנ"א לשתות וכו', בלי ספק שנמצא שם רבנים גדולים וחסידים יראי ד' ואנשי מעשה ושום א' לא קרא תיגר וכדאים הם לסמוך עליהם".
ולבקשת רבינו חיפשתי ומצאתי כי ספר הד"ר הינו חלק ב' מספר הילולא דרבי שחיברו רבי יחיאל מיכל היבנר, והאדמו"ר עליו נסב הסיפור כנראה כוונתו לאדמו"ר רבי יעקב שמשון מקוסוב בנו של ר"ח מקוסוב.
ובעצם הדבר במעשה זה יש תמיהה נוספת שהרי א' קידש והאנשים רק שתו טיי ולא היה להם קידוש במקום סעודה.
ורבינו הוסיף דהגם דאנו פוסקים שאסור לשתות אפילו מים לפני קידוש, הרי כנראה בנ"ד צירפו השיטה שמותר לשתות מים (עיין שו"ת הרשב"א ח"ג סי' רסד בדעת הרמב"ם) ויורשה להוסיף – לדברי רבינו כי בקידוש היום קיל טפי (ראה ראב"ד פכ"ט ה"י מהל' שבת).
