הבא: סימן קל"א עוד בלפני עור כאשר הנותן מחמיר בדבר והמקבל ס"ל להיתרא <<
או"ח ג' סימן ק"ל
אם יש לחוש מליתן סיגריה לחבירו ביו"ט משום לפני עור
אודות השאלה, אם מותר ליתן סיגריה ביו"ט – למי שמעשן ומסתמך על המתירים דסברי דהוא דבר השווה לכל נפש.
הנה השואל אינו מעשן ביו"ט, והוא עפ"י מה שפסק מרן רבינו הגרי"ש אלישיב דבזה"ז הואיל וציבור גדול אינו מעשן כלל, כי חושש לסכנה שבדבר, אינו שונה ממוגמר דאינו שוה לכל נפש, ולכן לא מיבעי למג"א (סי' תקיד סק"ד) שאסר עישון ביו"ט, אלא אפילו לדעת הברכי יוסף (סי' תקיא סק"ב) דהוה דבר השוה לכל נפש, נשתנו הדברים, וכיום לדעת מרן אין עישון חשיב דבר השוה לכל נפש, ואסור לעשן ביו"ט, וכמו שכתבנו בשו"ת ישא יוסף (ח"א סי' קיב ע"ש).
אמנם נידון דידן הוא, במי שנוהג היתר בדבר וסומך עצמו על דברי המתירים (ראה שו"ת אור לציון ח"ג פרק כ שאלה ב), האם יש איסור ליתן בידו סיגריה, אם משום לפנ"ע או מטעם אחר [וכמובן שהשואל לא יתן לו את הסיגריה בידו – דלדידו הוה מוקצה].
והנה אין בזכרוני אם שאלתי שאלה זו בדמותה וצורתה קמיה מרן זצוק"ל, ולענ"ד מרן זצוק"ל סבר שאין מי שיכול להתיר עישון ביו"ט בזה"ז, ויתכן גם שיש בזה איסור מחמת ההיזק שיש בעישון, וברור לי שמרן לא הי' מתיר בנידו"ד. אולם מכיון שהרבו עלי דברים אמרתי לכתוב מה שזכיתי לשמוע ממרן זצוק"ל בכמה הזדמנויות שדנתי לפניו בענין זה דלפני עור במקרה שהמקבל סומך על שולחן פוסקים המתירים.
כבר לפני עשרות שנים, שאלתי קמי' רבינו זצוק"ל אודות מ"ש מרן הגרשז"א זצוק"ל במנחת שלמה (ח"א סי' מד, ובסי' נא אות כג ד"ה באות יב) לענין שביעית, שבהסתמך על המבי"ט (ח"א סי' כא) והכת"ס (יור"ד סי' עז), הנוהג איסור בדבר, מותר לו ליתן משלו למי שנוהג היתר ואין בזה משום לפנ"ע ולא משום מסייע. והנה מלבד שלדעת מרן רבינו זצוק"ל, בכה"ג אין להסתמך על המתירים, כי לא התירו מכירה בתנאים אלו ובצורת מכירה זו מטעמים הידועים, ובפרט כאשר בליבו ובלב כל אדם אין גמירות דעת למכירה ואכמ"ל, עוד הוסיף שלדעתו יתכן ודין לפנ"ע אינו נבחן לפי "העור" אלא לפי מי שמכשילו, ואם לדעתו אסור הדבר, אינו יכול למסור למי שסובר שמותר הדבר. ומאד שמח שהמציאו לפניו דברי שו"ת משאת משה בזה (באותו זמן כמדומני שלא הי' לרבינו הספר), אשר האריך בדבר מאן דנקיט לאיסור להדליק מנר של חלב, ליתן להדליק מקטרתו ע"י מאן דנקיט דאין בו צד איסור (משאת משה ח"א יור"ד סי' ד), וסיים "סופא (סייפא) דמלתא בה סלקינן דדבר זה אסור לאומרו, אם לא במפרש דבריו שלא ידליקו לו מנר של חלב" ע"ש, ומשום כך ברור שלדעתו אסור ליתן סיגרי' ביו"ט למי שמעשן.
