"הבא: סימן ק"ט בגדרי מיני "מרור <<
או"ח ג' סימן ק"ח
בענין "יין קל" לארבע כוסות
מה ששאלת אם יוצאים י"ח שתיית ד' כוסות ב"יין קל", והוספת ששמעת שמרן רבינו זצוק"ל החמיר בענין.
הנה כפי מה שנמסר תהליך היצור של יין זה נעשה בשני אופנים. יש כאלו שעוצרים את תהליך התסיסה של היין בשלב מוקדם, כדי שאחוז האלכוהול לא יהיה גבוה (תהליך התסיסה ממיר את הסוכר לאלכוהול, וככל שהתהליך נמשך יותר זמן, כך אחוז האלכוהול גבוה יותר), ויש כאלו שמוסיפים מיץ ענבים ליין, ולכאו' ביין זה אין חסרון, דהרי מרן התיר להוסיף מיץ ענבים ליין כל עוד מורגשת חריפות היין (עי' סי' קז) וגם באופן הראשון, לא מצינו שצריך דוקא את הכמות המקסימלית של האלכוהול שיכולה להיות ביין.
אמנם אכן נכונה השמועה בשם רבינו זצוק"ל שבשנים עברו פקפק בזה, וזאת משום שבזמנו לפני שנים כשנידון ענין זה לפניו, דובר שבכדי לייצר יין עם אחוז אלכוהול נמוך, היין עובר תהליך מסויים של הוצאת האלכוהול. ובזה חשש רבינו זצוק"ל על פי מה שדן בשו"ת אחיעזר (ח"ג סי' לא) אודות דם שהוציאו ממנו חלק ממרכיביו ע"י תהליך כימי, שלא יהיה בו איסור אכילת דם [וראה עוד בזה בשו"ת שם ארי' (סי' כה) ובדרכ"ת (יו"ד סי' קכג ס"ק כה)], וא"כ ה"ה הכא לענין יין, שמכיון שהוציאו ממנו ע"י תהליך כל שהוא חלק מהאלכוהול, יש לילך לחומרא ולומר שאין זה יין גם לענין ברכת בורא פה"ג, ועי' מה שכ' רבינו בתשובה בקובץ תשובות (ח"א סי' מט) לענין שימוש בפסח בשמן תמרוקים העשויים מנבט של חיטה שהוא חלק מגרעין החיטה שאין בו כח להחמיץ). אולם כאמור כפי התהליך המצוי כיום (אם אכן כך הוא הדבר) אין מניעה להשתמש ב"יין קל" לארבע כוסות.