הבא: סימן ק"ג עניני ערב פסח שחל להיות בשבת <<
או"ח ג' סימן ק"ב
בענין תענית בכורות ליוצא דופן
הנה באחרונים מצאנו שדנו אם תענית בכורות נוהגת במי שנולד אחרי נפל, ולעיל הבאנו שבעל התשובה מאהבה היה מתענה למרות שנולד אחרי נפל, וכן הוא במג"א (ריש סימן תע) דהוי בכור לנחלה אמנם היו אחרונים דס"ל דמחמת שתענית בכורות הינה רק מנהג – א"צ להתענות, וראה מ"ש הפרמ"ג (א"א ריש הסימן), ועיין בעטרת זקנים מ"ש בענין גדול הבית, ונקבה בכורה ואכמ"ל.
והנה שאלתכם היתה בולד היוצא דרך הדופן אם חייב להתענות תענית בכורות בער"פ, וטעם הדבר שהרי קיימא לן דיוצא דרך דופן לא חשיב בכור (בכורות דף מז ע"ב), אמנם מאידך גיסא במכת בכורות במצרים מת כל בכור לאמו ואינו תלוי בקדושה, ועיין בחק יעקב (סי' תע סק"ב) שכתב "ביוצא דופן צ"ע לדינא דדלמא דווקא התם אתמעט מהקרא דלענין נחלה כתיב וילדו לו ולענין פדיון כתיב פטר רחם מה שאין כן כאן שהוא זכר לנס שניצולו ממכת בכורים ובכור סתם הוי וצ"ע".
וממרן זצוק"ל שמעתי שיוצא דופן חייב להתענות, אך הוסיף ואמר "ומה בכך אם ישמע סיום". ומכותלי דברי מרן הבנתי שלדעתו יש מקום להסתפק בדבר, אולם מכיון שהנוהג הוא שאין הבכורות מתענים אלא משתתפים בסיום – ראוי שכן יעשה.
