הבא: סימן ע"ט בענין נטילת ויטמינים בשבת <<
או"ח ג' סימן ע"ח
עוד בענין שינוי זרם החשמל ומדי מים דיגיטלים
הנני
בס"ד, מרחשון תשע"ג
כבוד ידידי וכו' שלו' רב
הנני מאשר בתודה קבלת מכתבו שכתב בעקבות מה שאמרנו בשיעור ביום הלימוד של ביהמ"ד, בבירור דעת מרן רבינו זיע"א בענין השימוש במעלית בשבת, וכבר נדפסו עיקרי הדברים ב"ישא יוסף" (ח"ג סי' פו). ובירור הדברים היה לבאר מפני מה הורה רבינו בעבר להתיר לעלות במעלית שבת של המכון המדעי טכנולוגי. ולמרות שהתיר אז לעלות במעלית, לא התיר אף פעם לרדת במעלית, ואילו בשנים האחרונות הורה לאיסור אף בעליה. ולבירור הדבר הנני מוכרח להקדים דברים פשוטים וידועים.
א. בענין הפעלה אוטומטית
היסוד הראשון הוא שהיו מגדולי ישראל שסברו לאסור שימוש במעלית גם אם לא יהא שום איסור בדבר, משום גזירה מיוחדת של אוושא מילתא או משום זילותא ועובדין דחול. וכבר הבאנו בשו"ת ישא יוסף (ח"ב סי' פו) את דברי מרן החזו"א זצ"ל שבכח חכמי ישראל לגדור גדר במקום הפירצה וכמ"ש בענין המטריה ע"ש, ומפורסמים דברי הגר"מ פיינשטיין זצ"ל שסבר שאסור להפעיל כל מכשיר חשמלי בשבת קודש על ידי שעון שבת, למעט תאורה.
אולם מרן זצוק"ל לא הסכים בזה עם בעל האגרות משה לאסור אוטומציה ע"י שעון, וגדולה מזו, כאשר עסקנו בשליחות מרן זיע"א לנסות ולהפריש תרו"מ בשמן סויה שנעשה במיצוי מקומי במפעל "שמן", דעת רבינו היתה שאין מניעה בתנאים מסוימים שהתנור של המפעל יעבוד בשב"ק בצורה אוטומטית. (וכמדומני שנצטער רבינו שלא זכינו לכך שינהגו עפ"י הכרעת מרן החזו"א להפריש תרומות ומעשרות משמן סויה כאשר המיצוי נעשה בארץ ישראל, ומחמת שאי אפשר להעלות על הכתב כל הפרטים, נציין רק שלדעת מרן רבינו זצוק"ל ניתן היה להפעיל את התנור באופן אוטומטי בתנאים מסוימים).
ב. בענין שינוי זרם
דעת מרן הגרשז"א זצוק"ל
בשיעור (הנז"ל) לא עסקנו בהרחבה בכל דברי רבותינו זיע"א בגדרי האיסור בסגירת מעגל חשמלי ובפרט בשינוי זרם אלא בעיקר בבירור מקחו של רבינו מרן הגרי"ש זצוק"ל, אבל כיון שכבודו ציין את דעת מרן הגרשז"א אבוא בקצרה.
גם לאחר שכתב הגרשז"א שאינו מרשה לעצמו לחלוק עם הארי החי הלא הוא מרן החזו"א, בענין מלאכת בונה, הרי הוא חזר וכתב שהוא חלוק עם גדולי תלמידי מרן החזו"א בביאור דעת החזו"א, ולדעתו לחיצה על כפתור שמחבר את החוטים בטרם יבוא זרם החשמל על ידי שעון איננה אסורה משום בונה, ויתירה מזו, הוא הוסיף שהוא מסופק אם לדעת החזו"א יש מלאכת בונה בשינוי זרם וכמש"כ במנח"ש (ח"א סי' יב עמוד קי) לענין אותן מנורות חשמל שניתן להגביר ולצמצם בהם את עוצמת האור, והרי שם החוט אף מתחמם יותר עד שמלבין ומפיץ אור חזק, ואפ"ה כתב "דיתכן שאף אם ננקוט כדעת החזו"א דסגירת מעגל חשיב בונה ופתיחתו כסותר, מ"מ בנידון דידן שהוא רק מוסיף זרם או ממעט זרם אפשר דאינו חשוב לא בונה ולא סותר". אמנם כאשר לא מדובר בחוט שמתלהט, הרי מפורסם מה שמובא בשמו בספר שמירת שבת כהלכתה (פרק לב סעיף מא) אודות דיבור בטלפון לצורך חולה שיב"ס "דאחרי שנוצר קשר הטלפוני אין בו איסור אם יוסיף לדבר עכ"פ כל שיש לו צורך ומשו"כ התיר לומר בגמר השיחה שלו' או תודה רבה וכדומה". הרי דהתיר בשעת צורך להמשיך לדבר בטלפון אף על פי שברור שיש בזה שינוי זרם, ואם הי' סובר שיש בזה איסור ואפילו איסור דרבנן לא הי' מתיר להמשיך בשיחה כדי לומר תודה רבה.
ג. בענין שינוי זרם
דעת מרן הגריש"א זצוק"ל
אבל כל הנ"ל אינו קשור לדברינו בשיעור בו נסינו לבאר שיטת מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זיע"א בענין המעלית ושיטתו בענין מלאכת בונה בחשמל. וכבר כתבנו בשו"ת ישא יוסף (ח"ג סי' פה) כנגד מי שרצה להוכיח מהא דרבינו הקל באמירה לעכו"ם להדליק חשמל ביו"ט דאינו סובר כהחזו"א, דאם כדברי החזו"א דאסור משום בונה, מה סיבת ההיתר ביו"ט, ומאי שנא יו"ט משבת. ודחינו דבריו, דרבינו אף על פי שחשש לדברי מרן החזו"א לאיסור בונה בש"ק, צירף ביו"ט גם את דעת התוספות שאין בונה ביו"ט (וענין חששו לדעת מרן החזו"א חרותה על ספר במכתב לכ"ק האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל בקובץ תשובות ח"ב סי' יט).
אלא דבענין הגברת זרם ידוע שהיו מקרים (וחלקם מובאים בדברי כת"ר) בהם רבינו מרן זצוק"ל לא חשש להגברתו, כמו בכניסה לחדר שירותים שיש בו וֶנְטָה שפועלת כל הזמן ולדעת מומחים עם הכניסה לחדר יש שינוי זרם לא משמעותי, או בכניסה לחדר שיש בו מזגן, בקוצב לב, בעמידה מול מאוורר ועוד, ובכל אלו המקרים יש בזה שינוי זרם, ולכן עלינו לבאר אימתי התיר רבינו ואימתי ס"ל לאיסור, כי גם זה דבר ברור שמרן זצוק"ל אסר לרדת במעלית ולאחר זמן אסר אף לעלות, משום שינוי זרם.
ועל כרחך צ"ל שיש לחלק בין שינוי זרם משמעותי (או גם באיכות הפעולה הנגרמת בשינוי הזרם) לבין שינוי שאינו משמעותי. ובשיעור הוספנו שחלוקה זו מאוד מובנת אליבא דהבית יצחק דאסר השימוש בחשמל במקום שאין הבערה, משום "מוליד", וכמו שכתב (יור"ד במפתחות ח"ב סי' לא) "וזה אסור בשבת דכמו בסחופי כסא אשיראי אסרינן משום מוליד ריחא", דלטעם זה אפשר לחלק ולומר דכששינוי הזרם אינו משמעותי לא חשוב מוליד דדמי למבואר בהל' יו"ט (סי' תקיא סעיף ד ובמ"ב ס"ק כו) ובשו"ע הגר"ז (שם) וז"ל "דאם כבר היה מונח בושם זה על בגד זה, בענין שכבר נכנס ריח הבושם בבגד, מותר להניח עליו ביו"ט עוד מיני בושם זה כדי להוסיף ריח בושם זה בבגד", ובשינוי זרם משמעותי דמיא למש"כ שם בהמשך "אבל אסור להניח עליו מין בושם אחר דהרי מוליד ריח חדש בבגד".
ואוסיף בזאת, דסברא פשוטה היא דלהסוברים דשינוי זרם הוי איסור דאורייתא (כדעת מרן הגר"ח קניבסקי בדברי מרן החזו"א), קשה לחלק בין שינוי משמעותי לשינוי שאינו משמעותי (וח"א שליט"א העיר דלכאורה ניתן ללמוד כן מדברי תרוה"ד – בסי' סג לגבי מאמן את ידיו ואכמ"ל).
ד. בענין שינוי זרם
דעת מרן החזו"א זצוק"ל כפי שזכינו לשמוע ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
ובדעת החזו"א זכיתי לשמוע ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א שאמר ששמע בשם מרן החזו"א, ופעם אחרת אף הוסיף שמסתבר כן, ששינוי זרם חשיב מלאכה ממש. והבאתי קמיה מה שהתקשו בשמועה זו מהא דכתב החזו"א (סי' לח ס"ק ד) לענין חליבה בשבת "וכן מותר להלביש את הצינור בזמן תנועות החשמל שהחלב הולך לאיבוד", ולדעת המומחים (כולל הטכנאי שהפנתם אליו במכתבכם), גם אם נאמר דהחזו"א כתב אודות מכונה שהמנוע עובד בכל כוחו (והפעולה ה"מיותרת" שנוצרת מכוחו מופנית החוצה), הרי לא ימלט כי בזמן חיבור הפרה לצינור יש שינוי בזרם (יתכן שלזמן קצר מאוד), עד שהווסת משיב הלחץ לקדמותו. ועוד הוסיפו המומחים שמסתבר שיש שינוים מזעריים בזרם מכיון שבכל ווסת יש שחיקה כזו או אחרת, ולכן אין הדברים נעשים מידית ומשום כך בשעת החיבור יש שינוי זרם. מעתה יש לדון, דאם שינוי זרם כל דהוא חשיב מלאכה, היאך התיר מרן החזו"א זיע"א שימוש במכונת חליבה כזו (בסיור שעשינו בח"ח, בבדיקה ראשונית התברר שאכן יש שינויי זרם לא גדולים).
ואם כנים הדברים הרי גם אם נקבל דהחזו"א הורה לאנשי ח"ח לבנות מכונה כזו שלא יהיה בה שינוי זרם (הגם שבספרו לא כתב להקפיד שלא יהא שינוי זרם וצ"ל משום שדבריו היו על מכונה זו בדווקא), הרי כאמור לא ימלט דבתחילת החליבה יש שינוי זרם.
וע"כ צריך לומר אחת משלוש האפשרויות, או דמכיון שהשינוי חוזר מיד לקדמותו (ע"י הווסת) אין זה חשוב בונה לדעת החזו"א. או דמחמת שהיה שינוי זרם כ"כ קטן דמיא למה שלמד הגר"נ קרליץ בספרו חוט שני (שבת ד עמ' קסה) מדברי מרן החזו"א (או"ח סי' נא סקי"ד ד"ה ואמנם) דתיקון מנא שבני אדם מזלזלין בו ואין דעתם על תיקון זה ליכא עליה שם מלאכה כלל, ואולי גם כאן מכיון שאכן המכונה פועלת כל הזמן במלוא כוחה, ויש רק שינוי קטן לתקופת זמן (שזה למעשה כתוצאה ממה שהמכונה איננה מדויקת ואיננה מגיבה מיד) ואין דעתו על תיקון זה אינו חשיב מלאכה, ומכאן שאם יהא שינוי אפילו קטן אבל דעתו על כך – הרי לדעת מרן החזו"א זצוק"ל כפי ששמענו ממרן הגר"ח יהא השינוי אסור. או שצריך לומר דבזמנו לא היו מודעים לכך שגם אם המנוע עובד במלוא כוחו – עכ"פ בתחילת החליבה יש שינוי זרם.
ואם זכיתי להבין כוונת מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א אכן אם ינעלו שערי תירוצים לבאר מ"ש החזו"א בענין מכונת חליבה, צריך לומר שבאמת דבר זה של שינוי מזערי בזרם במכונת חליבה לא הי' ידוע בזמנם. אולם כאמור לדעת מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א מסתבר דלדעת החזו"א אי אפשר להתיר שום שינוי זרם.
את הדברים שנכתבו באות זו (ד) הראתי למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א ואמר שאכן כך היא דעתו.
ה. יתכן אולי הסבר נוסף בשיטת מרן החזו"א במכונת חליבה. דהנה ידוע מ"ש מרן החזו"א במכתבו למרן הגרש"ז (ונדפסו הדברים בחזו"א או"ח בהשמטות, ובמנחת שלמה ח"א ריש סי' א סוף מכתב ב) "ודוקא אם מכונת החשמל מסתובבת עכשיו בלי בעל בחירה והוי סיבוב החשמל כטבע העולם כרוח מצויה, אבל אם האדם מסבב אין כאן בונה מצד החיבור דמעשה בעל בחירה חשיב נולד ועדיין אין החיבור פועל כלום, וכן אין להמסבב דין בונה על החיבור שהרי לא חיבר", ואולי אם אכן המכונה שדיבר בה מרן החזו"א פועלת כל הזמן בכל כוחה, אלא שדווקא בשעת החיבור שהאדם מחבר הצנורות השואבים לפרה יש שינוי מסויים של זרם, הרי זה דומה שאין פעולת החיבור חשיב מלאכת בונה, כי מיד שיסיר ידיו (בגמר ההצמדה) הווסת יחזיר המכונה לתיקנה, ואולי זה דומה לאדם המסבב, ועדיין צ"ב.
ו. בענין מלאכה ופסיק רישא, וענין ניח"ל
ומידי עברי בין בתרי אמריך ברצוני להוסיף הערה אחת שהיא שתים. האחת, כת"ר הביא את חידושו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שפתיחת דלת המקרר בשבת איננה רק פס"ר כלפי הדלקת המנורה אלא חשיבא כמדליק המנורה בידים, ומכאן רציתם ללמוד שהוא הדין בפתיחת ברז המים שמפעיל את המד מים.
אמנם מרן הגרשז"א ודאי לא למד כן, אלא תפס לדבר פשוט שפתיחת ברז המים שמפעילה את השעון נידונה מצד פסיק רישא, וראה בשש"כ (פכ"ח סעי' לה בהערה עב ומקור ההערה מתוספת שהוסיף הגרשז"א בתיקונים ומילואים פכ"ח הערה ע) שכתב שם מפורש דפתיחת המים הינה פס"ר.
ובעומדי בהערה זו אוסיף שהגרשז"א זצ"ל נקט שהפעלת שעון המים הינה פס"ר דלא ניחא ליה, שהרי כתב להוכיח שיתכן ולדעת החזו"א הפעלת מונה מים מכני חשיב העמדת הדבר על מתכונתו – וכלשונו "ואם מפני שההפעלה מחדשת תנועה הרי גם הפותח ברז מים מחדש תנועת המונה ומותר רק משום פסיק רישא דלא ניחא ליה לפותח ושרי בדרבנן", (כמו שציינו כבר, במהדורה החדשה פכ"ח הערה עב נתוסף סוף ההערה עפ"י מה שתיקן הגרשז"א זצוק"ל) הרי דנקט לדבר פשוט שחשיב פס"ר דלא ניחא ליה משום שמחייבו ממון ואינו מועיל לאספקת המים.
ומה שביקש להוכיח מדברי המאירי (שבת קג ע"א) לענין ניקוי כלי כסף נראה דאינו דומה, שהרי התם פעולת הניקוי נעשית ע"י קילוף השכבה העליונה ולכן פעולת הקילוף הממחקת היא המנקה וחשיב ניח"ל, משא"כ הכא ודאי דלא ניחא ליה בפעולת השעון שמחייבו ממון. אבל לא באתי לדון מצד הסברא וכל אחד לומד כפי מה שחנן אותו השי"ת, רק רציתי לציין שלדעת מרן הגרשז"א זצ"ל הפעלת מד מים חשיב פס"ר דלנח"ל, וסברא זו נכתבה על ידו גם במכתב שנתפרסם בישורון (כרך טו עמוד קלה ובעוד מקומות) שדבר פשוט הוא דחשיב פס"ר דלנח"ל "כיון שזה לא כדי שיכנסו מים חדשים רק צורך של המדידה". בברכה מרובה
