או"ח ב סימן קנ"ה

הבא: סימן קנ"ו עשיית ברית מילה בסוכה <<

או"ח ב' סימן קנ"ה

בענין כניסת עכו"ם לסוכה

אודות השאלה, אם יש ענין למנוע כניסת גוי לסוכה, וא"כ האם אסור להשתמש בגוי לנקות הסוכה או לטפל בחולה הזקוק לכך.

בראשית דברי אכתוב מה שבזכרוני בהיותי בחור (כמדומני בתשל"ב) נתלויתי לאאמו"ר זצ"ל בחג הסוכות וזכיתי לראות פני רבינו מרן שליט"א כשבא לבקר אחד מחכמי ירושלים זצ"ל בסוכתו, והזכיר אמו"ר שבפיוט בסוכות (ביו"ט שני) אומרים "וזר לא יהי' במוצאותיה" – והפשט הוא שזר, כלומר גוי, לא יכנס לסוכה. ואמו"ר שאל מהו המקור לזה (ובמושכל ראשון של רבינו שליט"א הי' לבדוק אם א"א לפרש "מוצאותיה" שהכוונה לאו דווקא לסוכה אלא אולי למקום המקדש וכדומה).

לאחר שנים (כמדומני בתשנ"ב) ראיתי שכף החיים (תרל"ט סק"ו) כתב "ועיין בש"ך על התורה (לרבי מרדכי כהן) פ' אמור  (במהדורת ורשה דף נח ע"ב) שכתב וז"ל, הרי הז' צדיקים רמוזים שהם באים ויושבים בסוכה על כן צריך לשבת בה באימה וביראה בבושה וענוה ולא  ימשך אחר אכילה ושתיה שלא יבוא לידי דברי נבלה ולא יכניס לתוכה עכו"ם שהסוכה היא צלא דמהמנותא ועכו"ם לית ליה מהימנותא ואז בורחת הקדושה", עיין שם בהמשך דברים קשים כגידים כנגד כניסת גויים לסוכה וראה עוד מה שכתב הגר"ח פלאג'י במועד לכל חי (סי' כ סכ"ו בשם הרב בית דוד).

ולמעשה יש לעיין בהא מילתא דמצאנו שטבי עבדו של ר"ג הי' ישן תחת המיטה בסוכה הרי שלא הקפיד על כניסתו לסוכה (ועיין סוכה דף כ ע"ב ובתוד"ה ראיתם), אמנם ודאי אפשר לומר שחלוק עבד כנעני מגוי שהרי חייב בחלק מהמצוות (ועיין ב"י סי' מו ד"ה ויש "וגם דומה לגוי") ועיין אגרות משה (יור"ד ח"ב סי' קלב). והראיתי למרן רבינו שליט"א מה שכתב בכף החיים, והבנתי מרבינו כי לדעתו אין מניעה מלהכניס גוי לצורך הסוכה כגון לנקות את הסוכה או לטפל בחולה, והנידון הוא רק כשמכניסו לכבודו או לצורכו של הגוי.