הבא: סימן קמ"ו בירור בענין חיוב תשובה בגרם מיתה <<
או"ח ב' סימן קמ"ה
סדרי תשובה להורג בשגגה וסמכותם של חכמים לקבוע דרכי תשובה
לכבוד הרה"ג ר"פ הכהן וילמן שליט"א
אחדשכת"ר.
במענה למכתבו למרן הגרי"ש אלישיב שליט"א אודות חובת תשובה על הריגה בשוגג, וסמכותם של חכמים לקבוע דרכי תשובה, נצטויתי על ידי רבינו להשיבו.
א. הנה הרמ"א בתשו' (סי' לז) דן בא' שהרג את חבירו בשוגג, והביא דברי הרוקח (הל' תשובה סי' כג) שכתב "סדר תשובה לרוצח, שילך בגולה שלש שנים וילקה בכל עיר ואומר רוצח אני ולא יגלח ראשו ולא ירחץ רק זקנו פ"א בחדש וכו'", ואמנם הוסיף הרמ"א דזה דוקא בהרג במזיד אבל בהרג בשוגג הסכים לדברי החכם שהורה לשואל לגלות שנה א' ולא ילין שני לילות במקום א' ויתענה מהיום עד לאחר יוה"כ וכו' ואח"כ יקבע אותו היום שאירע בו המעשה יום בכיה וכו' ע"ש. וכ"כ בשו"מ (ח"א סי' קעב) דאף שהרוקח לא דיבר אלא במורדים וכדו' ולא בשוגג, וודאי לא בשוגג הקרוב לאונס, מ"מ גם השוגג צריך כפרה [עובדה דהשו"מ היתה באשה א' שהניחה תינוק בן ט' שבועות בעריסה ואח"כ מצאוהו מת], ע"ש תוכן הכפרה שסידר לה.
ולכן הרמ"א ביו"ד (סי' קפה) ובאו"ח (סי' שלד) הצריך כפרה אף שמדובר בשוגגים, וראה עוד תרוה"ד (פסקים ס).
ב. בענין סמכותם של חכמים לקבוע דרכי תשובה עיין סנהדרין (קד ע"ב) "אר"י א"ר בקשו עוד למנות אחד [בקשו אנשי כנה"ג למנות גם את שלמה באלו שאין להם חלק לעוה"ב] באתה דמות דיוקנו של אביו ונשטחה לפניהם ולא השגיחו עליו, באתה אש מן השמים ולחכה את ספסליהם ולא השגיחו, יצתה ב"ק וכו' ולא השגיחו וכו'". והקשו המפרשים, למה לא נשתטח לבקש לפני הקב"ה, ועל כרחך שהדבר תלוי בפסק דינם של החכמים בהאי עלמא ואם היו פוסקים שאין לו חלק לעוה"ב הי' חל פסק דינם גם למעלה. ובזה הוסיף מרן שליט"א לעיין בהקדמה לספר אמרי הצבי לרבי צבי מאיר אבד"ק דאברי (ח"ב מסכת ב"ק), אודות מה שפוסקים בב"ד של מעלה כפי אשר פוסקים בב"ד של מטה. וכן להיפך אם פוסקים לבעלי תשובה סדר תשובה, והוא מבצע ככל אשר הטילו עליו ה"ז מתקבל גם למעלה ונסלח עונו וחטאתו תכופר.
ע"כ נצטויתי להשיבו בשם רבינו שליט"א.
והנני בזה דו"ש ביקר
יוסף אפרתי
[והנה השואל – הביא ראי' נוספת (גיטין נה), שלדעת עולא חטאת גזולה שלא נודעה מכפרת, וע"ש ברש"י שאין זה עוקר דבר מן התורה, אך אכתי קשה כיצד מתכפר עונו – אלא מוכח שאם פטרוהו מן החטאת גם נמחל עונו].
