או"ח ב' סימן ק"ט
חמץ בפסח לענין מוקצה
באחד מביקורי כ"ק האדמו"ר מגור אצל מרן שליט"א העיר האדמו"ר, כי הואיל ואנשים טורחים לסלק חמץ מרשותם, מוכח שמאיס להם הדבר, ואם כן במצא חמץ בפסח – ביו"ט למה יכפה עליו את הכלי (תמו, א) ולא נאמר שיהא דינו כגרף של רעי (סי' שח, סעי' לה) ויוכל להוציאו מרשותו.
והשיב מרן שליט"א כי אנו רואים שהתורה שייכה את החמץ לבעליו אע"פ שלמעשה אינו בבעלותו, ובכלל זה ההנהגות "כלפי חמץ זה" הם כיחס בעלים לממונו, ולכן רגשי הסלידה מחמץ בפסח בגלל דין התורה אינם הופכים אותו לגרף של רעי כי הרתיעה של אנשים איננה מציאותית כמו בגרף של רעי אלא הרתיעה שלהם היא בגלל האיסור שבדבר וזה אינו נחשב לגרף של רעי.
[בתוך כדי הדברים הזכיר דברי התוס' בכתובות (ז ע"א) לעצם הדין של אין שורפין ביו"ט בגלל המוקצה].