או"ח ב' סימן צ"ה
בענין טבילה וטבילת עזרא בשבת קודש
המענה למה שכתבת שהינך נוהג כהנהגות הגר"א וע"כ הינך רגיל שלא לטבול ביום ש"ק כלל כמו שכתוב במעשה רב (או"ח קכה) "טבילה בשבת אם צריך לקרי מוטב לטבול במוצאי שבת ולא בשבת כי אי אפשר להזהר שלא יבוא לידי סחיטה ויוצא שכרו בהפסדו". ושאלת האם הינך נוהג כדין או שעליך להעדיף לטבול בש"ק. ועוד הוספת לשאול האם להחשיב מה שנהגת שלא לטבול כהנהגה טובה שאין לשנותה (מבלי התרת נדרים).
זה אשר השיב רבינו:
א. המ"ב בביאור הלכה (סי' שכו) העלה דאין מקום להחמיר ולאסור בשבת טבילת בע"ק שנטמא בשבת, והוסיף דיתכן דגם הגר"א ז"ל ס"ל הכי אם נטמא בשבת. ונתפשט המנהג להתיר, וטעם הדבר, הואיל ולדעת כמה ראשונים לא בטלו תקנת עזרא אלא לגבי ד"ת, וז"ל הרי"ף (פ"ג דברכות) "איכא מ"ד האי דאמרי בטלוה לטבילותא בין לדברי תורה בין לתפילה ואיכא מ"ד דוקא לד"ת אבל לתפילה צריך טבילה, וכתב רבינו האי גאון זצ"ל נקוט מנהג כל ישראל שכל בע"ק אין מתפללין עד שירחצו". וברמב"ם (פ"ד מהלכות תפילה) "מנהג פשוט בשנער ובספרד, שאין בע"ק מתפלל עד שרוחץ כל בשרו במים", וע"ש בכ"מ דס"ל דלא בטלוה אלא לד"ת. ובתשובה (לדיין באלכסנדרי') כתב הרמב"ם "מעידין עלי שמים וארץ שמעולם לא עשיתי זאת (לבטל טבילת עזרא) אלא מחולי ואיך אשנה מנהגי ומנהג אבותי בלא עילה". ובתלמידי רבינו יונה ז"ל (בברכות שם) "ודאי התפילה יותר מקובלת עם הטבילה". ולכן הדרך הישרה שיבור לו האדם לטבול בשבת אם נטמא בשבת וכמ"ש בבאוה"ל הנ"ל.
ואשר לחשש "הנהגה טובה", בגוונא דא אפשר לסמוך על "מסירת המודעה" בערב ראש השנה ששם נאמר "אם אשכח לתנאי מודעה הזאת אני מתנה עליהם שלא יהון חלין כלל וכלל".
מהי הערת הגר"ח קניבסקי שליט"א בנוגע למעשה המקוה החמה?
הערת הגר"ח קניבסקי שליט"א היא שגם אצל אאמו"ר זצ"ל הי' מעשה דומה למעשה המקוה החמה, שבו נמנע מטבילה במים חמים בשבת.
גם אצל אאמו"ר זצ"ל הי' מעשה כזה.