או"ח ב' סימן מ'
בענין קריאה בס"ת שאינו מהודר
לגבאי ביהמ"ד
אודות הנהגתכם לחלק את קריאות התורה בין כל ספרי התורה כדי שיקראו בציבור בכל ספרי התורה הכשרים שנמצאים ברשותכם, ועתה עוררו אתכם כי לכאורה עדיף שלא לקרוא אלא בספרים היותר מהודרים, משום דין זה א-לי ואנווהו – התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו וכו' ספר תורה נאה (שבת דף קלג ע"ב). אלא דאם תנהגו כך – הרי לכאורה צריך לקרוא בס"ת המהודר ביותר ואם כן יקראו תמיד אך ורק בס"ת אחד.
הנני להשיבכם, לפני שנים רבות שמעתי ממרן רבינו הגריש"א שליט"א, דמה דאיתא בחז"ל דינא דהתנאה לפניו במצוות לגבי ס"ת – היינו כלפי מצות כתיבת ס"ת, וכמ"ש הרמב"ם (פ"ז מהל' ס"ת ה"ד) "כותב כתיבה מתוקנת נאה ביותר", אולם לגבי מצות קריה"ת ליכא להאי דינא. וטעם הדבר דהנה קריאת התורה ברבים ניתקנה ע"י משה רבינו כדי שלא יהיו ג' ימים בלא תורה, ועזרא הסופר הוסיף לתקן משום יושבי קרנות, שיהיו קוראים גם במנחה בשבת וגם שיקראו תלתא גברי ועשרה פסוקי וכמבואר כ"ז במסכת ב"ק (דף פב ע"א). ומחמת שאי אפשר לקיים לימוד תורה בע"פ שהרי דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בע"פ – לכן קוראים בס"ת. הרי דכל דין הקריאה הינו בגדר הכשר מצוה, וא"כ כל שיש ס"ת כשר – יכול לקרות בו, דעל הכשר מצוה אינו חייב ב"זה א-לי ואנוהו".
וראיתי שהדפיסו כן בקובץ תשובות (ח"ג סי' טו), ושם ציין בסוף "גדולה מזו העלה החתם סופר באו"ח סי' קעח עיין שם" – וכוונתו למה שדן בס"ת שתוקנה אות א' שלא כדין ונעלם מקום התיקון אם מותר לקרות בס"ת זה, ובתוך הדברים ביאר החתם סופר שאף על פי שהרמב"ם ס"ל שמותר לקרות בס"ת שחסרה בו אות אחת הרי כל שיש ס"ת כשרים ושלמים בביהכנ"ס אפילו לרמב"ם "לא שפיר דמי למיקרי בס"ת חסר אות א' משום הקריבהו נא לפחתך, וארור נוכל ויש בעדרו זכר ומקריב משחת לה'". ובהמשך התשובה מחזר החת"ס זיע"א להתיר הקריאה עפ"י הרמב"ם וכלשונו "מה תאמר מ"מ כיון דאיכא אחריני כשרים ה"ל הקריאה לכתחילה משום הקריבהו נא לפחתך, זה אינו דבקריאה לכתחלה בכל פעם נסמוך אהרשב"א וכו', שוב נוכל לצרף ב' הדיעות הנ"ל וכדי שלא להביא ס"ת לידי גניזה נלע"ד לסמוך אהנ"ל ולברך עליו ולקרות בו בציבור" – הנה מצא מרן שליט"א דהחת"ס אף הסכים לקרוא בס"ת שיש שאלה על כשרותו לכתחילה אע"פ שיש ספרים אחרים, כדי שלא לגונזו. אמנם בנידון דידן קיל טפי וכל דברי מרן שליט"א נאמרו אודות ספר תורה כשר ולא מהודר – שלדעתו אין בקריאה משום זה א-לי ואנוהו.
ודאתינא להכא אציין כי שמעתי ממרן שליט"א שהראו לו לאחר זמן מ"ש בנו של המהרש"ם בתשובתו הנדפסת בשו"ת מהרש"ם (ח"ו ס"ג) והגם שבמסקנה הסכים שיש לקרוא בכל הס"ת שנמצאים בביהמ"ד הרי לא מטעמי', דשם משמע שיש גם בענין קריאת התורה בס"ת מהודר משום זה א-לי ואנוהו, אלא שמסיק שם שאין צריך לקרוא בספר תורה המהודר מן הטעם שאם כן לא יקראו אף פעם בספרי התורה האחרים והרי זה פגיעה בספרי תורה אלו, וראיה לדבר מהא (מגילה כז ע"א) דאין מוכרים ס"ת ישן ליקח ס"ת חדש (וראה חתם סופר יור"ד סי' רנד דאפילו אם הס"ת השני מהודר). ואמר מרן שליט"א דאי משום הא לא איריא, דאם אכן יש בקריאת התורה בס"ת מהודר ענין של זה א-לי ואנוהו מהיכי תיתי לבטלו. אלא דכאמור סובר רבינו שליט"א דאין כלל ענין של זה א-לי ואנוהו במצות הקריאה אלא רק במצות כתיבה וע"כ רצוי שתמשיכו במנהגכם לחלק הקריאות בין כל ספרי התורה הכשרים.