או"ח א' סימן קי"ב
אודות עישון ביו"ט
לאשר נשאלתי אודות דעת מרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל אודות עישון ביו"ט.
הנה נושא עישון הטאבאק (הנקרא בלשון רבותינו הפוסקים שתית טוטין) נדון אצל רבותינו גדולי האחרונים וכתב המג"א (סימן תקיד סק"ד) כ' בכ"ה סי' תר"ח אסור לשתות הטוטין (שקורין טבק) משום מכבה ול"נ דאסור משום מוגמר ואינו שווה לכל נפש וכמ"ש סי' תקיא עכ"ל, הרי דהביא שני טעמים האחד שאסור משום כיבוי אחרי העישון, ועוד טעם שעצם ההדלקה אסורה משום שאינו שווה לכל נפש. ועוד הרבה מגדולי הפוסקים כתבו כן, עיין בשיורי כנה"ג (הלכות תענית תקס"ז) והקרבן נתנאל (פ"ב דביצה כב, אות י) ועיין כתב סופר (או"ח סי' סו), וראה מ"ש החוו"ד בצוואתו להזהר משתית טוטין ביו"ט ראשון (ראה נחלת יעקב). אמנם כנגדם כתב הפנ"י (שבת דף לט) דמחמת דחשיב העישון לתועלת כגון עיכול המזון חשיב שווה לכל נפש, ועוד האריך בזה במור וקציעה (עיין סי' רי', וסי' תקיא) שהוסיף כי העדר העישון מונע משמחת יו"ט ואף גורם צער ביו"ט וכן לא יעשה (עיין פרמ"ג במשב"ז ריש סי' תקיא ובא"א ריש סי' תקיד). וראה בזה בביה"ל (סי' תקיא סיעף ד' ד"ה אין).
ודעת מרן (שליט"א) זצוק"ל, שברור שאין הימים הללו כימים עברו – שכבר נקבע שאין בעישון משום רפואה אלא ברור שיש בזה חשש שגורם למחלות ה"י ודאי חשיב הדבר כאינו שווה לכל נפש, ויש לאסור את העישון ביו"ט מן הדין.