האם איסור אכילת מצה בערב פסח – כולל מצה שאין יוצאין בה ידי חובה

או"ח א' סימן צ'

האם איסור אכילת מצה בערב פסח – כולל מצה שאין יוצאין בה ידי חובה

במקרים בהם ערב פסח חל בשבת, קיימת שאלה הלכתית לגבי אכילת מצה 'שלא לשמה' (מצה שנאפית ללא כוונת מצווה) כדי לקיים סעודות שבת מבלי לעבור על איסור חמץ או מצה. הגאון ר' בצלאל ז'ולטי זצוק"ל הציע להכין מצה כזו, בטענה שאי אפשר לצאת בה ידי חובה ולכן מותר לאוכלה בערב פסח. אולם, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל התנגד להקל בכך באופן כללי, וביקש לפרסם דעתו שאין להקל אלא במקומות בהם אין ברירה אחרת, וזאת משום שחלק מהראשונים סוברים שאף מצה שאין יוצאים בה ידי חובה אסורה באכילה בערב פסח. יתרה מכך, יש ראשונים הסוברים שמצה 'שלא לשמה' עשויה להיות כשרה לצאת בה ידי חובה, תלוי בפירוש דין 'שמירה לשמה'. אשר על כן להלכה בהצעה זו לא נפקא מידי מחלוקת, אמנם במקומות שא"א להעמיד הדת על תילה, היה מקום לדון בדבר לתת באותם מקומות לאכול פת זו עד חצות דמצינו לחבל ראשונים – דכל שלא נאסר החמץ אין איסור אכילת מצה, ואיסור חמץ דאוריתא הוא מחצות. אבל בשאר מקומות אין לנהוג כן. וכן דעת עמוד ההוראה, מרן הגאון רי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל שלא לעשות תקנה זו, ואף השתא (תשס"ה) זכיתי לשמוע כן ממרן (שליט"א) זצוק"ל, ועוד הוסיף השתא דמכיון שיצאו בזמנו הרבה מגדולי ישראל כנגד תקנה זו (גם מחשש פירצה וכמ"ש מרן הגרא"מ שך זצוק"ל מכתבים ומאמרים ח"ג עמ' עב) הרי שאף במקומות שקשה למצוא פתרון יש לחפש פתרון אחר ולא ללכת בדרך זו.

במקרים בהם ערב פסח חל בשבת, קיימת שאלה הלכתית לגבי אכילת מצה 'שלא לשמה' (מצה שנאפית ללא כוונת מצווה) כדי לקיים סעודות שבת מבלי לעבור על איסור חמץ או מצה. הגאון ר' בצלאל ז'ולטי זצוק"ל הציע להכין מצה כזו, בטענה שאי אפשר לצאת בה ידי חובה ולכן מותר לאוכלה בערב פסח. אולם, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל התנגד להקל בכך באופן כללי, וביקש לפרסם דעתו שאין להקל אלא במקומות בהם אין ברירה אחרת, וזאת משום שחלק מהראשונים סוברים שאף מצה שאין יוצאים בה ידי חובה אסורה באכילה בערב פסח. יתרה מכך, יש ראשונים הסוברים שמצה 'שלא לשמה' עשויה להיות כשרה לצאת בה ידי חובה, תלוי בפירוש דין 'שמירה לשמה'. אשר על כן להלכה בהצעה זו לא נפקא מידי מחלוקת, אמנם במקומות שא"א להעמיד הדת על תילה, היה מקום לדון בדבר לתת באותם מקומות לאכול פת זו עד חצות דמצינו לחבל ראשונים – דכל שלא נאסר החמץ אין איסור אכילת מצה, ואיסור חמץ דאוריתא הוא מחצות. אבל בשאר מקומות אין לנהוג כן. וכן דעת עמוד ההוראה, מרן הגאון רי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל שלא לעשות תקנה זו, ואף השתא (תשס"ה) זכיתי לשמוע כן ממרן (שליט"א) זצוק"ל, ועוד הוסיף השתא דמכיון שיצאו בזמנו הרבה מגדולי ישראל כנגד תקנה זו (גם מחשש פירצה וכמ"ש מרן הגרא"מ שך זצוק"ל מכתבים ומאמרים ח"ג עמ' עב) הרי שאף במקומות שקשה למצוא פתרון יש לחפש פתרון אחר ולא ללכת בדרך זו.

במקרים בהם ערב פסח חל בשבת, קיימת שאלה הלכתית לגבי אכילת מצה 'שלא לשמה' (מצה שנאפית ללא כוונת מצווה) כדי לקיים סעודות שבת מבלי לעבור על איסור חמץ או מצה. הגאון ר' בצלאל ז'ולטי זצוק"ל הציע להכין מצה כזו, בטענה שאי אפשר לצאת בה ידי חובה ולכן מותר לאוכלה בערב פסח. אולם, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל התנגד להקל בכך באופן כללי, וביקש לפרסם דעתו שאין להקל אלא במקומות בהם אין ברירה אחרת, וזאת משום שחלק מהראשונים סוברים שאף מצה שאין יוצאים בה ידי חובה אסורה באכילה בערב פסח. יתרה מכך, יש ראשונים הסוברים שמצה 'שלא לשמה' עשויה להיות כשרה לצאת בה ידי חובה, תלוי בפירוש דין 'שמירה לשמה'. אשר על כן להלכה בהצעה זו לא נפקא מידי מחלוקת, אמנם במקומות שא"א להעמיד הדת על תילה, היה מקום לדון בדבר לתת באותם מקומות לאכול פת זו עד חצות דמצינו לחבל ראשונים – דכל שלא נאסר החמץ אין איסור אכילת מצה, ואיסור חמץ דאוריתא הוא מחצות. אבל בשאר מקומות אין לנהוג כן. וכן דעת עמוד ההוראה, מרן הגאון רי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל שלא לעשות תקנה זו, ואף השתא (תשס"ה) זכיתי לשמוע כן ממרן (שליט"א) זצוק"ל, ועוד הוסיף השתא דמכיון שיצאו בזמנו הרבה מגדולי ישראל כנגד תקנה זו (גם מחשש פירצה וכמ"ש מרן הגרא"מ שך זצוק"ל מכתבים ומאמרים ח"ג עמ' עב) הרי שאף במקומות שקשה למצוא פתרון יש לחפש פתרון אחר ולא ללכת בדרך זו.

במקרים בהם ערב פסח חל בשבת, קיימת שאלה הלכתית לגבי אכילת מצה 'שלא לשמה' (מצה שנאפית ללא כוונת מצווה) כדי לקיים סעודות שבת מבלי לעבור על איסור חמץ או מצה. הגאון ר' בצלאל ז'ולטי זצוק"ל הציע להכין מצה כזו, בטענה שאי אפשר לצאת בה ידי חובה ולכן מותר לאוכלה בערב פסח. אולם, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל התנגד להקל בכך באופן כללי, וביקש לפרסם דעתו שאין להקל אלא במקומות בהם אין ברירה אחרת, וזאת משום שחלק מהראשונים סוברים שאף מצה שאין יוצאים בה ידי חובה אסורה באכילה בערב פסח. יתרה מכך, יש ראשונים הסוברים שמצה 'שלא לשמה' עשויה להיות כשרה לצאת בה ידי חובה, תלוי בפירוש דין 'שמירה לשמה'. אשר על כן להלכה בהצעה זו לא נפקא מידי מחלוקת, אמנם במקומות שא"א להעמיד הדת על תילה, היה מקום לדון בדבר לתת באותם מקומות לאכול פת זו עד חצות דמצינו לחבל ראשונים – דכל שלא נאסר החמץ אין איסור אכילת מצה, ואיסור חמץ דאוריתא הוא מחצות. אבל בשאר מקומות אין לנהוג כן. וכן דעת עמוד ההוראה, מרן הגאון רי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל שלא לעשות תקנה זו, ואף השתא (תשס"ה) זכיתי לשמוע כן ממרן (שליט"א) זצוק"ל, ועוד הוסיף השתא דמכיון שיצאו בזמנו הרבה מגדולי ישראל כנגד תקנה זו (גם מחשש פירצה וכמ"ש מרן הגרא"מ שך זצוק"ל מכתבים ומאמרים ח"ג עמ' עב) הרי שאף במקומות שקשה למצוא פתרון יש לחפש פתרון אחר ולא ללכת בדרך זו.

במקרים בהם ערב פסח חל בשבת, קיימת שאלה הלכתית לגבי אכילת מצה 'שלא לשמה' (מצה שנאפית ללא כוונת מצווה) כדי לקיים סעודות שבת מבלי לעבור על איסור חמץ או מצה. הגאון ר' בצלאל ז'ולטי זצוק"ל הציע להכין מצה כזו, בטענה שאי אפשר לצאת בה ידי חובה ולכן מותר לאוכלה בערב פסח. אולם, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל התנגד להקל בכך באופן כללי, וביקש לפרסם דעתו שאין להקל אלא במקומות בהם אין ברירה אחרת, וזאת משום שחלק מהראשונים סוברים שאף מצה שאין יוצאים בה ידי חובה אסורה באכילה בערב פסח. יתרה מכך, יש ראשונים הסוברים שמצה 'שלא לשמה' עשויה להיות כשרה לצאת בה ידי חובה, תלוי בפירוש דין 'שמירה לשמה'. אשר על כן להלכה בהצעה זו לא נפקא מידי מחלוקת, אמנם במקומות שא"א להעמיד הדת על תילה, היה מקום לדון בדבר לתת באותם מקומות לאכול פת זו עד חצות דמצינו לחבל ראשונים – דכל שלא נאסר החמץ אין איסור אכילת מצה, ואיסור חמץ דאוריתא הוא מחצות. אבל בשאר מקומות אין לנהוג כן. וכן דעת עמוד ההוראה, מרן הגאון רי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל שלא לעשות תקנה זו, ואף השתא (תשס"ה) זכיתי לשמוע כן ממרן (שליט"א) זצוק"ל, ועוד הוסיף השתא דמכיון שיצאו בזמנו הרבה מגדולי ישראל כנגד תקנה זו (גם מחשש פירצה וכמ"ש מרן הגרא"מ שך זצוק"ל מכתבים ומאמרים ח"ג עמ' עב) הרי שאף במקומות שקשה למצוא פתרון יש לחפש פתרון אחר ולא ללכת בדרך זו.

במקרים בהם ערב פסח חל בשבת, קיימת שאלה הלכתית לגבי אכילת מצה 'שלא לשמה' (מצה שנאפית ללא כוונת מצווה) כדי לקיים סעודות שבת מבלי לעבור על איסור חמץ או מצה. הגאון ר' בצלאל ז'ולטי זצוק"ל הציע להכין מצה כזו, בטענה שאי אפשר לצאת בה ידי חובה ולכן מותר לאוכלה בערב פסח. אולם, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל התנגד להקל בכך באופן כללי, וביקש לפרסם דעתו שאין להקל אלא במקומות בהם אין ברירה אחרת, וזאת משום שחלק מהראשונים סוברים שאף מצה שאין יוצאים בה ידי חובה אסורה באכילה בערב פסח. יתרה מכך, יש ראשונים הסוברים שמצה 'שלא לשמה' עשויה להיות כשרה לצאת בה ידי חובה, תלוי בפירוש דין 'שמירה לשמה'. אשר על כן להלכה בהצעה זו לא נפקא מידי מחלוקת, אמנם במקומות שא"א להעמיד הדת על תילה, היה מקום לדון בדבר לתת באותם מקומות לאכול פת זו עד חצות דמצינו לחבל ראשונים – דכל שלא נאסר החמץ אין איסור אכילת מצה, ואיסור חמץ דאוריתא הוא מחצות. אבל בשאר מקומות אין לנהוג כן. וכן דעת עמוד ההוראה, מרן הגאון רי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל שלא לעשות תקנה זו, ואף השתא (תשס"ה) זכיתי לשמוע כן ממרן (שליט"א) זצוק"ל, ועוד הוסיף השתא דמכיון שיצאו בזמנו הרבה מגדולי ישראל כנגד תקנה זו (גם מחשש פירצה וכמ"ש מרן הגרא"מ שך זצוק"ל מכתבים ומאמרים ח"ג עמ' עב) הרי שאף במקומות שקשה למצוא פתרון יש לחפש פתרון אחר ולא ללכת בדרך זו.

במקרים בהם ערב פסח חל בשבת, קיימת שאלה הלכתית לגבי אכילת מצה 'שלא לשמה' (מצה שנאפית ללא כוונת מצווה) כדי לקיים סעודות שבת מבלי לעבור על איסור חמץ או מצה. הגאון ר' בצלאל ז'ולטי זצוק"ל הציע להכין מצה כזו, בטענה שאי אפשר לצאת בה ידי חובה ולכן מותר לאוכלה בערב פסח. אולם, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל התנגד להקל בכך באופן כללי, וביקש לפרסם דעתו שאין להקל אלא במקומות בהם אין ברירה אחרת, וזאת משום שחלק מהראשונים סוברים שאף מצה שאין יוצאים בה ידי חובה אסורה באכילה בערב פסח. יתרה מכך, יש ראשונים הסוברים שמצה 'שלא לשמה' עשויה להיות כשרה לצאת בה ידי חובה, תלוי בפירוש דין 'שמירה לשמה'. אשר על כן להלכה בהצעה זו לא נפקא מידי מחלוקת, אמנם במקומות שא"א להעמיד הדת על תילה, היה מקום לדון בדבר לתת באותם מקומות לאכול פת זו עד חצות דמצינו לחבל ראשונים – דכל שלא נאסר החמץ אין איסור אכילת מצה, ואיסור חמץ דאוריתא הוא מחצות. אבל בשאר מקומות אין לנהוג כן. וכן דעת עמוד ההוראה, מרן הגאון רי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל שלא לעשות תקנה זו, ואף השתא (תשס"ה) זכיתי לשמוע כן ממרן (שליט"א) זצוק"ל, ועוד הוסיף השתא דמכיון שיצאו בזמנו הרבה מגדולי ישראל כנגד תקנה זו (גם מחשש פירצה וכמ"ש מרן הגרא"מ שך זצוק"ל מכתבים ומאמרים ח"ג עמ' עב) הרי שאף במקומות שקשה למצוא פתרון יש לחפש פתרון אחר ולא ללכת בדרך זו.

במקרים בהם ערב פסח חל בשבת, קיימת שאלה הלכתית לגבי אכילת מצה 'שלא לשמה' (מצה שנאפית ללא כוונת מצווה) כדי לקיים סעודות שבת מבלי לעבור על איסור חמץ או מצה. הגאון ר' בצלאל ז'ולטי זצוק"ל הציע להכין מצה כזו, בטענה שאי אפשר לצאת בה ידי חובה ולכן מותר לאוכלה בערב פסח. אולם, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל התנגד להקל בכך באופן כללי, וביקש לפרסם דעתו שאין להקל אלא במקומות בהם אין ברירה אחרת, וזאת משום שחלק מהראשונים סוברים שאף מצה שאין יוצאים בה ידי חובה אסורה באכילה בערב פסח. יתרה מכך, יש ראשונים הסוברים שמצה 'שלא לשמה' עשויה להיות כשרה לצאת בה ידי חובה, תלוי בפירוש דין 'שמירה לשמה'. אשר על כן להלכה בהצעה זו לא נפקא מידי מחלוקת, אמנם במקומות שא"א להעמיד הדת על תילה, היה מקום לדון בדבר לתת באותם מקומות לאכול פת זו עד חצות דמצינו לחבל ראשונים – דכל שלא נאסר החמץ אין איסור אכילת מצה, ואיסור חמץ דאוריתא הוא מחצות. אבל בשאר מקומות אין לנהוג כן. וכן דעת עמוד ההוראה, מרן הגאון רי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל שלא לעשות תקנה זו, ואף השתא (תשס"ה) זכיתי לשמוע כן ממרן (שליט"א) זצוק"ל, ועוד הוסיף השתא דמכיון שיצאו בזמנו הרבה מגדולי ישראל כנגד תקנה זו (גם מחשש פירצה וכמ"ש מרן הגרא"מ שך זצוק"ל מכתבים ומאמרים ח"ג עמ' עב) הרי שאף במקומות שקשה למצוא פתרון יש לחפש פתרון אחר ולא ללכת בדרך זו.

במקרים בהם ערב פסח חל בשבת, קיימת שאלה הלכתית לגבי אכילת מצה 'שלא לשמה' (מצה שנאפית ללא כוונת מצווה) כדי לקיים סעודות שבת מבלי לעבור על איסור חמץ או מצה. הגאון ר' בצלאל ז'ולטי זצוק"ל הציע להכין מצה כזו, בטענה שאי אפשר לצאת בה ידי חובה ולכן מותר לאוכלה בערב פסח. אולם, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל התנגד להקל בכך באופן כללי, וביקש לפרסם דעתו שאין להקל אלא במקומות בהם אין ברירה אחרת, וזאת משום שחלק מהראשונים סוברים שאף מצה שאין יוצאים בה ידי חובה אסורה באכילה בערב פסח. יתרה מכך, יש ראשונים הסוברים שמצה 'שלא לשמה' עשויה להיות כשרה לצאת בה ידי חובה, תלוי בפירוש דין 'שמירה לשמה'. אשר על כן להלכה בהצעה זו לא נפקא מידי מחלוקת, אמנם במקומות שא"א להעמיד הדת על תילה, היה מקום לדון בדבר לתת באותם מקומות לאכול פת זו עד חצות דמצינו לחבל ראשונים – דכל שלא נאסר החמץ אין איסור אכילת מצה, ואיסור חמץ דאוריתא הוא מחצות. אבל בשאר מקומות אין לנהוג כן. וכן דעת עמוד ההוראה, מרן הגאון רי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל שלא לעשות תקנה זו, ואף השתא (תשס"ה) זכיתי לשמוע כן ממרן (שליט"א) זצוק"ל, ועוד הוסיף השתא דמכיון שיצאו בזמנו הרבה מגדולי ישראל כנגד תקנה זו (גם מחשש פירצה וכמ"ש מרן הגרא"מ שך זצוק"ל מכתבים ומאמרים ח"ג עמ' עב) הרי שאף במקומות שקשה למצוא פתרון יש לחפש פתרון אחר ולא ללכת בדרך זו.

במקרים בהם ערב פסח חל בשבת, קיימת שאלה הלכתית לגבי אכילת מצה 'שלא לשמה' (מצה שנאפית ללא כוונת מצווה) כדי לקיים סעודות שבת מבלי לעבור על איסור חמץ או מצה. הגאון ר' בצלאל ז'ולטי זצוק"ל הציע להכין מצה כזו, בטענה שאי אפשר לצאת בה ידי חובה ולכן מותר לאוכלה בערב פסח. אולם, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל התנגד להקל בכך באופן כללי, וביקש לפרסם דעתו שאין להקל אלא במקומות בהם אין ברירה אחרת, וזאת משום שחלק מהראשונים סוברים שאף מצה שאין יוצאים בה ידי חובה אסורה באכילה בערב פסח. יתרה מכך, יש ראשונים הסוברים שמצה 'שלא לשמה' עשויה להיות כשרה לצאת בה ידי חובה, תלוי בפירוש דין 'שמירה לשמה'. אשר על כן להלכה בהצעה זו לא נפקא מידי מחלוקת, אמנם במקומות שא"א להעמיד הדת על תילה, היה מקום לדון בדבר לתת באותם מקומות לאכול פת זו עד חצות דמצינו לחבל ראשונים – דכל שלא נאסר החמץ אין איסור אכילת מצה, ואיסור חמץ דאוריתא הוא מחצות. אבל בשאר מקומות אין לנהוג כן. וכן דעת עמוד ההוראה, מרן הגאון רי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל שלא לעשות תקנה זו, ואף השתא (תשס"ה) זכיתי לשמוע כן ממרן (שליט"א) זצוק"ל, ועוד הוסיף השתא דמכיון שיצאו בזמנו הרבה מגדולי ישראל כנגד תקנה זו (גם מחשש פירצה וכמ"ש מרן הגרא"מ שך זצוק"ל מכתבים ומאמרים ח"ג עמ' עב) הרי שאף במקומות שקשה למצוא פתרון יש לחפש פתרון אחר ולא ללכת בדרך זו.

במקרים בהם ערב פסח חל בשבת, קיימת שאלה הלכתית לגבי אכילת מצה 'שלא לשמה' (מצה שנאפית ללא כוונת מצווה) כדי לקיים סעודות שבת מבלי לעבור על איסור חמץ או מצה. הגאון ר' בצלאל ז'ולטי זצוק"ל הציע להכין מצה כזו, בטענה שאי אפשר לצאת בה ידי חובה ולכן מותר לאוכלה בערב פסח. אולם, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל התנגד להקל בכך באופן כללי, וביקש לפרסם דעתו שאין להקל אלא במקומות בהם אין ברירה אחרת, וזאת משום שחלק מהראשונים סוברים שאף מצה שאין יוצאים בה ידי חובה אסורה באכילה בערב פסח. יתרה מכך, יש ראשונים הסוברים שמצה 'שלא לשמה' עשויה להיות כשרה לצאת בה ידי חובה, תלוי בפירוש דין 'שמירה לשמה'. אשר על כן להלכה בהצעה זו לא נפקא מידי מחלוקת, אמנם במקומות שא"א להעמיד הדת על תילה, היה מקום לדון בדבר לתת באותם מקומות לאכול פת זו עד חצות דמצינו לחבל ראשונים – דכל שלא נאסר החמץ אין איסור אכילת מצה, ואיסור חמץ דאוריתא הוא מחצות. אבל בשאר מקומות אין לנהוג כן. וכן דעת עמוד ההוראה, מרן הגאון רי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל שלא לעשות תקנה זו, ואף השתא (תשס"ה) זכיתי לשמוע כן ממרן (שליט"א) זצוק"ל, ועוד הוסיף השתא דמכיון שיצאו בזמנו הרבה מגדולי ישראל כנגד תקנה זו (גם מחשש פירצה וכמ"ש מרן הגרא"מ שך זצוק"ל מכתבים ומאמרים ח"ג עמ' עב) הרי שאף במקומות שקשה למצוא פתרון יש לחפש פתרון אחר ולא ללכת בדרך זו.

במקרים בהם ערב פסח חל בשבת, קיימת שאלה הלכתית לגבי אכילת מצה 'שלא לשמה' (מצה שנאפית ללא כוונת מצווה) כדי לקיים סעודות שבת מבלי לעבור על איסור חמץ או מצה. הגאון ר' בצלאל ז'ולטי זצוק"ל הציע להכין מצה כזו, בטענה שאי אפשר לצאת בה ידי חובה ולכן מותר לאוכלה בערב פסח. אולם, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל התנגד להקל בכך באופן כללי, וביקש לפרסם דעתו שאין להקל אלא במקומות בהם אין ברירה אחרת, וזאת משום שחלק מהראשונים סוברים שאף מצה שאין יוצאים בה ידי חובה אסורה באכילה בערב פסח. יתרה מכך, יש ראשונים הסוברים שמצה 'שלא לשמה' עשויה להיות כשרה לצאת בה ידי חובה, תלוי בפירוש דין 'שמירה לשמה'. אשר על כן להלכה בהצעה זו לא נפקא מידי מחלוקת, אמנם במקומות שא"א להעמיד הדת על תילה, היה מקום לדון בדבר לתת באותם מקומות לאכול פת זו עד חצות דמצינו לחבל ראשונים – דכל שלא נאסר החמץ אין איסור אכילת מצה, ואיסור חמץ דאוריתא הוא מחצות. אבל בשאר מקומות אין לנהוג כן. וכן דעת עמוד ההוראה, מרן הגאון רי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל שלא לעשות תקנה זו, ואף השתא (תשס"ה) זכיתי לשמוע כן ממרן (שליט"א) זצוק"ל, ועוד הוסיף השתא דמכיון שיצאו בזמנו הרבה מגדולי ישראל כנגד תקנה זו (גם מחשש פירצה וכמ"ש מרן הגרא"מ שך זצוק"ל מכתבים ומאמרים ח"ג עמ' עב) הרי שאף במקומות שקשה למצוא פתרון יש לחפש פתרון אחר ולא ללכת בדרך זו.

במקרים בהם ערב פסח חל בשבת, קיימת שאלה הלכתית לגבי אכילת מצה 'שלא לשמה' (מצה שנאפית ללא כוונת מצווה) כדי לקיים סעודות שבת מבלי לעבור על איסור חמץ או מצה. הגאון ר' בצלאל ז'ולטי זצוק"ל הציע להכין מצה כזו, בטענה שאי אפשר לצאת בה ידי חובה ולכן מותר לאוכלה בערב פסח. אולם, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל התנגד להקל בכך באופן כללי, וביקש לפרסם דעתו שאין להקל אלא במקומות בהם אין ברירה אחרת, וזאת משום שחלק מהראשונים סוברים שאף מצה שאין יוצאים בה ידי חובה אסורה באכילה בערב פסח. יתרה מכך, יש ראשונים הסוברים שמצה 'שלא לשמה' עשויה להיות כשרה לצאת בה ידי חובה, תלוי בפירוש דין 'שמירה לשמה'. אשר על כן להלכה בהצעה זו לא נפקא מידי מחלוקת, אמנם במקומות שא"א להעמיד הדת על תילה, היה מקום לדון בדבר לתת באותם מקומות לאכול פת זו עד חצות דמצינו לחבל ראשונים – דכל שלא נאסר החמץ אין איסור אכילת מצה, ואיסור חמץ דאוריתא הוא מחצות. אבל בשאר מקומות אין לנהוג כן. וכן דעת עמוד ההוראה, מרן הגאון רי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל שלא לעשות תקנה זו, ואף השתא (תשס"ה) זכיתי לשמוע כן ממרן (שליט"א) זצוק"ל, ועוד הוסיף השתא דמכיון שיצאו בזמנו הרבה מגדולי ישראל כנגד תקנה זו (גם מחשש פירצה וכמ"ש מרן הגרא"מ שך זצוק"ל מכתבים ומאמרים ח"ג עמ' עב) הרי שאף במקומות שקשה למצוא פתרון יש לחפש פתרון אחר ולא ללכת בדרך זו.

במקרים בהם ערב פסח חל בשבת, קיימת שאלה הלכתית לגבי אכילת מצה 'שלא לשמה' (מצה שנאפית ללא כוונת מצווה) כדי לקיים סעודות שבת מבלי לעבור על איסור חמץ או מצה. הגאון ר' בצלאל ז'ולטי זצוק"ל הציע להכין מצה כזו, בטענה שאי אפשר לצאת בה ידי חובה ולכן מותר לאוכלה בערב פסח. אולם, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל התנגד להקל בכך באופן כללי, וביקש לפרסם דעתו שאין להקל אלא במקומות בהם אין ברירה אחרת, וזאת משום שחלק מהראשונים סוברים שאף מצה שאין יוצאים בה ידי חובה אסורה באכילה בערב פסח. יתרה מכך, יש ראשונים הסוברים שמצה 'שלא לשמה' עשויה להיות כשרה לצאת בה ידי חובה, תלוי בפירוש דין 'שמירה לשמה'. אשר על כן להלכה בהצעה זו לא נפקא מידי מחלוקת, אמנם במקומות שא"א להעמיד הדת על תילה, היה מקום לדון בדבר לתת באותם מקומות לאכול פת זו עד חצות דמצינו לחבל ראשונים – דכל שלא נאסר החמץ אין איסור אכילת מצה, ואיסור חמץ דאוריתא הוא מחצות. אבל בשאר מקומות אין לנהוג כן. וכן דעת עמוד ההוראה, מרן הגאון רי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל שלא לעשות תקנה זו, ואף השתא (תשס"ה) זכיתי לשמוע כן ממרן (שליט"א) זצוק"ל, ועוד הוסיף השתא דמכיון שיצאו בזמנו הרבה מגדולי ישראל כנגד תקנה זו (גם מחשש פירצה וכמ"ש מרן הגרא"מ שך זצוק"ל מכתבים ומאמרים ח"ג עמ' עב) הרי שאף במקומות שקשה למצוא פתרון יש לחפש פתרון אחר ולא ללכת בדרך זו.

במקרים בהם ערב פסח חל בשבת, קיימת שאלה הלכתית לגבי אכילת מצה 'שלא לשמה' (מצה שנאפית ללא כוונת מצווה) כדי לקיים סעודות שבת מבלי לעבור על איסור חמץ או מצה. הגאון ר' בצלאל ז'ולטי זצוק"ל הציע להכין מצה כזו, בטענה שאי אפשר לצאת בה ידי חובה ולכן מותר לאוכלה בערב פסח. אולם, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל התנגד להקל בכך באופן כללי, וביקש לפרסם דעתו שאין להקל אלא במקומות בהם אין ברירה אחרת, וזאת משום שחלק מהראשונים סוברים שאף מצה שאין יוצאים בה ידי חובה אסורה באכילה בערב פסח. יתרה מכך, יש ראשונים הסוברים שמצה 'שלא לשמה' עשויה להיות כשרה לצאת בה ידי חובה, תלוי בפירוש דין 'שמירה לשמה'. אשר על כן להלכה בהצעה זו לא נפקא מידי מחלוקת, אמנם במקומות שא"א להעמיד הדת על תילה, היה מקום לדון בדבר לתת באותם מקומות לאכול פת זו עד חצות דמצינו לחבל ראשונים – דכל שלא נאסר החמץ אין איסור אכילת מצה, ואיסור חמץ דאוריתא הוא מחצות. אבל בשאר מקומות אין לנהוג כן. וכן דעת עמוד ההוראה, מרן הגאון רי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל שלא לעשות תקנה זו, ואף השתא (תשס"ה) זכיתי לשמוע כן ממרן (שליט"א) זצוק"ל, ועוד הוסיף השתא דמכיון שיצאו בזמנו הרבה מגדולי ישראל כנגד תקנה זו (גם מחשש פירצה וכמ"ש מרן הגרא"מ שך זצוק"ל מכתבים ומאמרים ח"ג עמ' עב) הרי שאף במקומות שקשה למצוא פתרון יש לחפש פתרון אחר ולא ללכת בדרך זו.