או"ח א' סימן ע"ט
צורת הפתח שנעשית ע"י חוט שתחוב בקנה
בשו"ע (סי' שסב סי"א) כתב, צורת הפתח קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן, ויש לעיין בעירוב הנעשה באופן שהחוט תחוב בתוך חור שבעמוד אי הוי כמונח מהצד ואינו כשר. ובמ"ב (שם ס"ק סד), הביא שאם נחקק קצת בקנים כעין שעושים האומנין והקנים עודפין למעלה על גב הקנה שמונח ביניהם, מסתפק הפמ"ג ומצדד בזה להחמיר, ולפ"ז הכא ודאי שיש להחמיר. אמנם החזו"א או"ח (סי' עא סק"ט) היקל בדבר, וז"ל "ובפשוטו נראה דכל שעשה צורת הפתח ב' קנים וקנה ע"ג לא מפסל תו אף אם העמיד עוד קנה אצל קנה המזוזה ואף אם קנה שהעמיד גבוה יותר מקנה המזוזה… וכיון דלא מיפסל בהעמיד אח"כ ה"נ מתחלה לא בטל עי"ז מתורת צורת הפתח ואף אם היו מחוברים חיבור טבעי", עכ"ל.
ועורר השואל שאפשר שהחזו"א מיקל דוקא בחקק, כלומר במקרה שהקנה שעולה למעלה הוא מצדדי החוט ולא מעליו, אבל אם עשה חור בתוך הקנה והעביר את החוט או הקנה בתוך החור, בזה גם החזו"א לא יקל בדבר, דלא חשיב מונח על גב הקנה.
וממרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל שמעתי דלכתחילה ראוי לחוש שלא לעשות כן ובפרט שהמ"ב נוטה לדעת הפמ"ג להחמיר בזה. אולם הוסיף מרן (שליט"א) זצוק"ל לחלק בין אם החוט מונח בחור שקוטרו קטן דאפשר דלא חשיב מונח על גביו, לבין אם החוט מונח בחור בקוטר גדול והחוט או הקנה מונח בתחתית החור, שאז ניכר טפי שהחוט מונח על גבי חלק הקנה שמתחתיו ובכה"ג דומה טפי לפתח, ואפשר בדיעבד להקל בזה.
[וראה בערה"ש (סי' שס"ב סעיף לב), וז"ל "ובודאי אם יחקוק באמצע הרוחב" נראה דדעתו דכשר אפילו אם חקק באמצעיתו ממש.]
תבנא לדינא:
לכתחילה ראוי להתקין עירוב בכה"ג שהקנה או החוט לא יעברו בחור מפולש מצד לצד בתוך הקנה, ואם אינו יכול להתקין אלא בתחיבת החוט בתוך הקנה יעשה חור שקוטרו גדול כדי שיהא ניכר שהחוט או הקנה נמצאים על גבי חלק הקנה שתחתיו.
