או"ח א' סימן נ"ט
בענין תוספת מים למיץ ענבים
יש לברר אם וכמה מים מותר להוסיף למיץ ענבים וישאר ברכתו פרי הגפן – ידוע שמזיגת יין איננה תלויה ב"טעם כעיקר" וגם שבמזיגת יין חי צריך להיות שהיין הוא רבע או לכל הפחות (לדעת הרמ"א) ששית. והשם של יין חל על יין ולא על טעם של יין. והנה בייצור מיץ ענבים ישנם יקבים בארץ ובחו"ל שהיו מוסיפים מים למיץ ענבים, למעשה הם היו בודקים את סוגי הענבים וכאשר חשבו שסוג הענבים חזק – היו מוסיפים 10%-15% מים. ומצאנו לשני נביאים נתנבאו בסגנון אחד – ה"ה מרן הגרש"ז זצ"ל (מנחת שלמה סי' ד) ולהבחל"ח מרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל, שפסקו שאין להוסיף מים למיץ וטעמם כי אם מוסיפים מים אפילו כמות קטנה למיץ זה משפיע על שינוי הטעם ואין זה מיץ ענבים. אמנם בשם מרן החזו"א מוסרים שהתיר להוסיף מים. ובספר חוט שני מביא הגאון הגדול ר"נ קרליץ שליט"א בשם הגאון הגדול ר"ח קנייבסקי שליט"א שחזו"א התיר עד למחצית מים. אמנם העירני חד מבני חבורה הרה"ג ר"ח אלבק שליט"א לרישומים של הרה"ג רבי זרח אפשטיין זצ"ל ושם כתוב כי הגרח"ק שליט"א אמר לו בשם החזו"א "אני שמעתי ממנו עד שליש" והרה"ג רא"ש שליט"א מסר לי מהרב יוטקובסקי ז"ל, שעד 51% מיץ ענבים מברכים בפה"ג וכנראה מקורו בשם הגר"ג נדל זצ"ל.
אולם לדעת מרנן הגרשז"א ולהבחל"ח מרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל תוספת מים אפילו בשיעור קטן (וודאי בשיעור שמשנה את הטעם ולדעת רבינו (שליט"א) זצוק"ל אף פחות מכן) תפסול את המיץ מברכתו.
[כל האמור לעיל הוא בתוספת מים למיץ ענבים, ולפי זה למותר לציין כי מיץ ענבים משוחזר לכאורה אינו כשר לקידוש שהרי מוסיפים בו כמות גדולה של מים, אם לא שנאמר שזו השבחת המים שהיו במיץ. אולם יכתב בזאת מעשה שבדידי הוו עובדא (הגם שאין למדים הלכה ממעשה) לפני כשלושים שנה, הגיעה שאלה אודות רכז ענבים, שיהודי השקיע סכום גדול ברכז ענבים כדי לדללו אח"כ לעשותו מיץ והיה בזה הפסד מרובה, ושאלתי למרן (שליט"א) זצוק"ל מה להשיב לו, אמר לי מרן (שליט"א) זצוק"ל – כנראה בשעה"ד שהיתה הרי המוכר מבקש למכור המיץ ככשר לקידוש לספרדים ולאשכנזים, והרי הנוהגים כמחבר מחמירים יותר בענין יין שאי אפשר להוסיף מים רק אחד על ארבע לכן עצתי שתפנה קודם להגאון רבי ב"צ אבא שאול זצ"ל, הגרב"צ אבא שאול זצ"ל ביקש לטעום את הרכז והוא השיב שלדעתו הרכז הוא מספיק חזק שאפשר להוסיף מים, ומאידך אין הרכז כל כך חזק שהפכה ברכתו לשהכל, כלומר: דעתו היה שלרכז חזק אפשר להוסיף מים כמדומני עד כמעט הכמות שהיתה קודם לכן, אבל הגרב"צ חשש גם לדבר נוסף שרכז שבהיותו רכז – הינו חזק מדי (כנראה הוא דומה ל"דבס") ע"י זה הפך כבר ברכתו שהכל ואז לא יכולים להשיבו ע"י מים לבפה"ג. וכמובן שאין די בסיפור המעשה, ויש לברר דעתו של הגרב"צ זצ"ל ואכמ"ל – ואולם כאמור לדעת מרן הגרי"ש אלישיב מיץ ענבים בתוספת מים אינו כשר לברכת בפה"ג].