אבן העזר סימן ק'
בענין קידושין של רפורמים וקונסרבטיבים
א. בשנת תשנ"ב פנה הגרא"ב וואלט שליט"א הרב דס. פאלו בשאלה קדם מרן רבינו זצוק"ל אודות אשה שהתחתנה בקהילה הרפורמית ולאחמ"כ "נתגרשה" באופן חוקי ודרה באופן קבוע עם יהודי ללא חו"ק, ושוב קבלה גט פיטורין בגין הנישואין הרפורמים, ועתה בקשו לינשא כדת משה וישראל. וביקש הרב השואל לדון אם יש לחוש בכה"ג שתאסר לנשא לו משום שאסורה לבעל ולבועל שהרי חיה עמו בטרם קבלה את הגט.
והיות ובתשובה הקצרה שהשבנו להגרא"ב וואלט משמיה דרבינו הוא מגלה דעתו לנהוג בדבר עפ"י הפסק של מרן הגר"מ פינשטיין זצוק"ל וכפי שיובא להלן, ע"כ הנני להקדים בזה דברי מרן הגרמ"פ זצוק"ל אודות קידושין שנעשו על ידי הרפורמים והקונסרבטיבים אם יש לחוש להם ולהצריך גט.
וזאת למודעי כי השאלות בענין זה שהובאו לפני גדולי הפוסקים היו לדון על קידושיהם לאחר מעשה כדי להתיר את האשה והבנים, ולפעמים צירפו כמה צדדים כדי להתירם, ויש להבחין בין קידושין שנעשו ע"י רפורמי לבין קידושין שנעשו ע"י קונסרבטיבי – וכמו שיובא להלן.
בענין קידושין שנעשו אצל הרפורמים דעת מרן הגרמ"פ דמעיקר הדין אין לחוש להם וכתב בזה בתשובותיו בכמה מקומות.
באגר"מ (אה"ע ח"א סי' עו) כתב שכל שלא היו עדים כשרים שראו נתינת טבעת מהבעל לאשה ושמעו שאמר הבעל לאשה הרי את וכו' פשוט שאין זה קידושין. וגם זה שדרו יחד כדרך איש ואשה לא מצריך גט משום דא"א לומר כאן שבעל לשם קידושין שהרי הם היו סבורים שהועילו קידושי הראביי הרפורמי – שאינם קידושין. ועוד שבמופקרים כאלו א"א לומר חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות.
ובמקו"א (אה"ע ח"ג סי' כה) הוסיף לבאר דאין זה דומה לנישואין אזרחיים שנעשו בערכאות דשם יש לחוש יותר כאשר דרו יחד כדרך איש ואשה, משום דרובא דאינשי יודעים שיש קידושין כדת משה וישראל ויודעים שהם עצמם לא נהגו בקידושין אלא נשאו בערכאות ללא קידושין, וע"כ ניתן לומר שבעל אח"כ לשם קידושין, משא"כ בקידושין רפורמים הרי הנישאים שם סבורים ר"ל כי כביכול עשו קידושין כדת וכדין וא"כ מה שבעל אח"כ בעל ע"ד קידושין אלו הראשונים ולא ע"ד קידושין חדשים, וקידושין אלו הראשונים הרי אינם כלום.
ובתשו' זו הוסיף דיתכן שגם אם יהיו עדים כשרים במקום הקידושין לא יחשבו הקידושין שנעשו ע"י הרפורמים לכלום, משום שאינם עושים מעשה קידושין "דאף שניתן לה טבעת הרי גם היא נותנת לו טבעת ומוכיח נתינתה על נתינתו שהוא רק מתנה בעלמא על שנעשו איש ואשה".
ובענין נישואין קונסרבטיבים מקובל הדברים כי מרן הגרמ"פ השווה אותם לנישואין רפורמים. אולם בתשובותיו יראה כי עיקר טעמו – אם לא היו שם עדים כשרים, אבל אם היו עדים כשרים הרי אף שהנישואין הינם קונסרבטיבים דן בדבר שאפשר דחשיב קידושין.
יעויין בתשו' אה"ע (ח"ד סי' יג) שם דן מרן הגרמ"פ בצירוף דברים נוספים לפסול הקידושין אפי' אם היו שם עדים כשרים מדין נמצא אחד מהם קרוב ופסול, דהרי הנמצאים שם הם פסולים לעדות. ובמקו"א (אה"ע ד סי' מו) כתב בזה שאף שה"רב" הקונסרבטיבי והעדים שייחד פסולים לעדות ואינם מצטרפים עם הכשרים, וא"כ אם יש עדים כשרים הקידושין – קידושין, הרי יש טעם נוסף לפסול הקידושין ד"אפשר לא נעשה כהוגן וכו' ולא ניכר מי מקדש למי אם החתן את הכלה או הכלה את החתן, ואולי נראה דהוא רק מעשה שחוק וחילופי ונתינת מתנות לסימן בעלמא על שנעשו בחשיבות איש ואשתו, ולא שהוא מעשה קנין אישות שהצריכה תורה, שאולי לפי כונה זו היא שלא נעשו קידושי תורה ולא נתקדשה כלל, והוא אצלי ספק גדול ולא מצאתי ראי' עדיין".
אולם בהרבה תשובות אחרות כותב מרן הגרמ"פ שכל שהיו שם עדים כשרים – חלו הקידושין. וכמש"כ (אה"ע ג' סי' יז) "ולענין אם הקידושין תופסין אם רק היו שם עדים כשרים לעדות תופסין הקידושין". ועוד כתב (אה"ע ג סי' מה) לצרף לפסול הקידושין בענין שדן שם משום "שהנישואין היו אצל ראביי קאנסערווטיווי שמסתבר שלא היו שם עדים כשרים", הרי שאם היו עדים כשרים הקידושין חלים. וגם בחלק ד (סי' מו) כתב "אבל צריך להודע שאולי היו נמצאים שם בהקרואים שני עדים כשרים בשעת הקידושין והחופה, ומה שהלכו על חתונה כזו אולי היו ממכירי המחותנים שהוכרחו בשביל הכרתם וגם אולי ידידים בשביל משא ומתן וראו איך שנתקדשה ואמר הרי את מקודשת בטבעת זו, שאז הרי היו עדים כשרים שראו הקידושין שאף שלא נתייחדו לעדים הם קידושין דלא בעינן שיאמר אתם עדי, ומצד נמצא קרוב או פסול להרבה מרבותינו לא נפסלו לקידושין, וגם כיון שהראביי ייחד עדים הפסולין שיהיו עדים הרי לא נצטרפו עמהם ליפסל. ואם אי אפשר להודע זה יש לתלות שלא היו שם עדים כשרים ויש לסמוך להתירה להנשא לבועל הזה דאף שהוא איסור עשה הוא עכ"פ איסורא דאורייתא דאין להחשיב זה לספק ממש, ובפרט שהוא נגד חזקת פנויה שלה דנישואין לפני ראביי קאנסערוואטיווי אולי לא מחשב ריעותא כלל". (וע"ע אגר"מ אהע"ז ח"ב סי' יז, וח"ד סי' פ).
הרי מבואר דעתו דכל שהיו שם עדים כשרים אי אפשר לפטור אשה שנתקדשה בקידושין שנעשו אצל הקונסרבטיבים, משא"כ במה שנעשה אצל הרפורמים שהורה שאין לחוש לקידושיהם ואפי' אם ימצאו שם עדים כשרים וכמש"נ. [והנה רבים אומרים שבזמנינו הקונסרבטיבים דמו לרפורמים ואף הם הולכים אחרי נליזותם ל"חתן" יהודים וגויים וידידי הרה"ג ר"ח אלבק שליט"א מסר שמחמת כן מרן הגאון רבי נסים קרליץ שליט"א קבע שנישואיהם אינם נשואים אמנם דעת מרן רבינו זצוק"ל היתה לחלק בין רפורמים לקונסרבטיבים ואיני יודע אם היה מקבל הענין להקל כיום גם בקידושין שנעשו ע"י רב קונסרבטיבי ולכן הנני מעלה על הכתב כפי שקבלתי ממרן רבינו זצוק"ל והי"ת יגדור פרצות עמנו].
ולכן בנידו"ד שהאשה נישאה ע"י רפורמי נצטוויתי להשיב להג' הנ"ל כדלהלן, "במענה לשאלתו למרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל, בדבר עריכת חו"ק לאשה שנפרדה ב"גרושין אזרחיים" מבעלה שנישאה לו ע"י רב רפורמי מחלל שבת, וחי' לאחר מכן עם אותו שהיא מבקשת להנשא אליו.
הורה מרן (שליט"א) זצוק"ל להשיבו, כבר פשטה באמריקה הוראת מרן הגר"מ פינשטיין זצוק"ל שלא להתחשב בנישואים שנערכו לפני רב רפורמי, ויכול כת"ר לסדר חו"ק כדת משה וישראל".
ב. ובחודש אדר תשנ"ז נשאל מרן רבינו זצוק"ל אודות נישואין רפורמים, והשיב דלדעתו האשה מותרת לשוק בלא גט. וביקש הב"ד לדון אם כדאי ליתן גט לחומרא, והיה בידם לעשות כן. והשיב רבינו דאם ינתן גט בהוראת ב"ד הרי דיש כאן יותר מריח הגט, ולא תוכל האשה לינשא לכהן. (גם במקרה שאין סיבות אחרות שנאסרה לכהונה).
ג. ושוב בחודש תשרי שנת תש"ס באה שאלה קמיה מרן רבינו זצוק"ל בדבר אשה שהיתה "נשואה" בנישואין רפורמים ונפרדו והלכה ונשאה לכהן ולאחר שנשאת לו קבלה גט מהקודם שהיתה נשואה לו בנישואין הרפורמים, וכאמור לעיל מעיקר דינא ס"ל לרבינו דלא היתה צריכה גט, אבל היות שלמעשה קבלה ממנו גט, ריח הגט יש כאן, ואעפ"כ הבנים הם כהנים כשרים.
ד. בענין נישואין קונסרבטיבים היתה דעת מרן רבינו זצוק"ל שאי אפשר להתיר בעלמא בלא גט, וכך שמעתי ממנו בחודש תמוז תשנ"ט, דאין דעתו בזה כדעת מרן הגרמ"פ זצוק"ל. [ועפ"י המבואר לעיל בשו"ת אגר"מ אף מרן הגרמ"פ זצוק"ל, לא התיר לעלמא אלא במקום דאין ידיעה שיש עדים כשרים ו"הרב" הקונסרבטיבי עצמו אינו חשיב עד כשר] . ועפי"ז יוצא שלדעת רבינו זצוק"ל אף במקרה שאיננו יודעים אם היו עדים כשרים – אי אפשר להתיר אשת איש שנתקדשה ע"י קונסרבטיבי.
