הבא: סימן קנ"ו בדבר המנהג שמקבלים קנין מהחתן מבעוד יום כשנתאחרה החופה <<
אבן העזר סימן קנ"ה
אופן קבלת הקנין וכתיבת "וקנינא" בכתובה ובמקרה ששכחו לכתוב
א. בענין קבלת הקנין בכתובה ע"י העדים וחתימתן מצינו כמה מנהגים, וכבר הביאם מהר"ם מינץ (סי' קט). לאחד המנהגים לוקחים העדים קנין על הכתובה לפני החופה וחותמים לאחר החופה. ויש שנהגו גם לחתום קודם ברכת האירוסין. אמנם יש שנהגו להקפיד לקחת קנין דוקא אחר הקידושין, ובעיקר הקפידא שהחתימה תהיה אחר הקידושין, דאל"כ מיחזי כשיקרא שהרי כתוב בכתובה "צביאת והות ליה לאינתו", וכשיחתמו קודם הקידושין חתמו על שקר. וכבר כתב בספר קצות השולחן להגר"ח נאה (הערות למעשה עמוד קצט) דבא"י המנהג הקדום שתחת החופה כשקורא הכתובה ומגיע לתיבת וקנינא מקבלים העדים קנין. וכך נהג מרן רבינו זצוק"ל שהיה מורה ליקח לכתחילה כתובה בנוסח הנחלת שבעה שלא נדפס בה "וקנינא" ובשעת קריאת הכתובה קבלו העדים קנין וכתבו וקנינא, דאל"כ כתיבת וקנינא גופא הוה מיחזי כשיקרא, ואז חתמו העדים על הכתובה. ויש להעיר בזה דבדבריו של הגר"ח נאה (הנז' לעיל) כתוב שהיו העדים חותמים "מיד אחר החופה", אולם רבינו נהג להחתים העדים תחת החופה. (ולענין מקרה שנתאחרה החופה עד לאחר השקיעה ונזדקקו לקבל קנין קודם החופה כתבנו להלן סי' קנו).
ב. ולענין שאלתך במעשה שהיה שלאחר קבלת הקנין חתמו העדים ולא שמו לב שלא כתבו תיבת "וקנינא", האם אפשר להוסיף תיבת וקנינא לאחר חתימת העדים, או שצריך – כפי שהורו בזה כמה מורי הוראה לכתוב כתובה חדשה, ותמכו יתידותם על דברי הקצוה"ח (ריש סי' מה) שעדים שחתמו עצמם תחילה על ניר חלק ואח"כ כתבו מעל חתימתם נוסח השטר דהשטר פסול, משום שכשחתמו, חתמו על ניר חלק, ומה שכתבו אח"כ אין חתימתם חוזר וניעור. (וכבר דנו בדברי הקצוה"ח גדולי האחרונים, עי' אמרי משה סי' יז, אמרי בינה הלואה סי' כו, נחל יצחק סי' ד).
ודרכו של רבינו זצוק"ל היתה להורות בזה, דעל המאתים זוז שהוא עיקר כתובה לא צריך קנין. ובתשובת מרן זצוק"ל להגאון רש"א שטרן שליט"א (נדפס בספר הכתובה כהלכתה עמ' קעח, ובקובץ תשובות ח"א סי' קסו) הרחיב עוד בזה וכתב דהואיל ובנוסח הכתובה כתוב "קבל עליו חתן דנן כחומר כל שטרי כתובות במנא דכשר למיקני ביה" ולשון זה מתפרש שהחתן קבל עליו בקנין אגב סודר גם אם לא כתוב וקנינא, ואפי' אם חסר בקבלת קנין הרי כאמור המאתים לא צריך קנין. ועי' מה שכתב שלדעתו מועיל אף לתוספת כתובה עי"ש. אולם סיים רבינו דבריו שם דזהו דוקא בכתובה שנכתבה בכ"י והשמיטו תיבת וקנינא ולא נותר במקומה חלל ריק, "אבל בכתובות המודפסות שבהן נשאר חלל ריק במקום תיבה זו, בכה"ג אין להכשיר את הכתובה כיון דיכול להזדייף על ידי הוספת התיבה לאחר חיתום השטר". אמנם עפ"י הרשום עמדי בנידו"ד שחתמו העדים בלא שכתבו וקנינא, אם מיד לאחר החתימה כתבו וקנינא ניתן להכשיר הכתובה בדיעבד.
ולכאורה ביאור הדברים הוא דמכיון שעסוקים באותו ענין לא נפסל השטר מחשש שיכול להזדייף.
