הבא: סימן צ"ו בענין בן לרחוץ עם אביו <<
אבן העזר סימן צ"ה
בענין תשמיש בכיסוי המונע זרע במקום סכנה
(מתוך תשו' שנצטויתי להשיב להגר"י בעלסקי זצ"ל)
אודות אשה שהפילה כמה פעמים, ולדעת הרופאים סיבת ההפלה הינה שנכנס משהו מזרע הבעל לבית הרחם, ולדעת הרופאים אחרי שנתעברה האשה אסור לבעלה לחיות עמה אם לא שישתמש בכיסוי המונע את הזרע – ע"כ תורף השאלה.
אכן מצאנו לכמה מרבותינו הראשונים דכתבו דאיסור הוצאת זרע לבטלה הינו דווקא כאשר נעשה הדבר בקביעות ובכוונה להשחית זרע וכמו שכתבו התוס' יבמות (דף לד ע"ב) דלא הוי כמעשה ער ואונן אלא כשמתכוין להשחית זרע ורגיל לעשות כן תמיד אבל באקראי בעלמא שמתאוה לבא על אשתו שלא כדרכה שרי, וכ"כ באגודה דלא הוי כמעשה ער ואונן אלא ברגיל לעשות כן שלא תתעבר ולא באקראי בעלמא.
וראה בתוס' רי"ד ביבמות (דף יב) "איזה הוא מעשה ער ואונן שאסרה תורה, כל שכוונתו שלא תתעבר כדי שלא יכחיש יופיה ואינו רוצה לקיים פו"ר ממנה, אבל אם כוונתו שלא תבוא לידי סכנה מותר, וכן נמי אם מתכוון לתאוות יצרו ואינו מתכוון שלא תתעבר מותר" עכ"ל.
מכל מקום להלכה לא פסקינן הכי, וכבר כתב הב"י (באה"ע סי כה), שאם היו רואים התוספות מ"ש הזוהר בעונש המוציא שכבת זרע לבטלה כי הוא גדול משאר עבירות שבתורה לא היו כותבים דבריהם.
אולם בכהאי גוונא אם אכן חיישינן שיבוא לידי עבירות חמורות, סבור מרן רבינו (שליט"א) זצוק"ל דאפשר בדוחק להתיר דמוטב שיאכלו בשר תמותות שחוטות, ומוטל על כת"ר לדאוג שלא תצא מזה תקלה ופירצה לרבים ולא ידמו להקל באיסור חמור זה.
