הבא: סימן ג' בדבר קיום מצוות פריה ורביה בילדים מפגרים <<

אבן העזר סימן ב'

אימתי יש חובת השתדלות לדרוש ברופאים לזרע של קיימא

א. פעמים רבות באו קמיה מרן רבינו זצוק"ל בני זוג שטרם נפקדו בזרע של קיימא לשאול אימתי עליהם להתחיל ולשאול לרופאים, והשאלה היתה אימתי ראוי ונכון לעשות כן. [יש מקום לציין כי מלבד הנידון אימתי חובת ההשתדלות בזה, הרי הנזקק לשאול ברופאים יתכן כי יזדקק לדרכים שאינם לכתחילה]. ומפורסם שמרן הסטייפלר זצוק"ל היה מורה לזוגות שלא נפקדו בילדים שלא להקדים ולפנות לרופא אלא לאחר כמה שנים, כי הרבה פעמים נפקדים רק לאחר כמה שנים. ובשנת תשמ"ח, בשמחת תורה בבית מדרשו של רבינו שמעתי מעד אחד – שהסטייפלר זצוק"ל אמר, כי בעבר הלכו לדרוש ברופאים רק לאחר חמש שנים. ועיין באגרות משה (אה"ע ח"ב ס"ס טז) דגם שם כתב להמתין חמש שנים, אלא דשם המדובר הוא להמתין חמש שנים בטרם יעשו בדיקת זרע ולא על המתנה מלפנות לרופא (וראה לקמן מ"ש בשם מרן החזו"א).

ב. כששאלתי למרן רבינו זצוק"ל (תמוז תשנ"ד) בשליחות זוג צעיר שלא נפקדו אימתי עליהם לפנות לרופא. השיב שכעבור שנה וחצי מהנישואין ניתן לפנות לרופא. ובהזדמנות אחרת ביאר דבריו, דאמנם אכן בזמנינו הרצון לפנות לרופא כעבור זמן קצר יחסית מהנישואין נובע בעיקר מחוסר סבלנות או מסיבות צדדיות אחרות שהרי מצד חובת ההשתדלות היה ניתן להמתין עוד כמה שנים, אולם מאידך גיסא מכיון שהרבה פעמים ניתן לפתור את הבעיה באופן פשוט, הרי כדאי לגשת לרופא כדי למנוע עגמת נפש.

ג. באוצר הפוסקים (סי' כג סק"א אות יב) מובא בשם מרן החזו"א שהתיר להוציא זרע לצורך בדיקה אחרי כשנתיים. ועיינתי במקור הדברים בספר חיי נפש (ח"א) להגרי"א זלמנוביץ זצ"ל, שהיה רב באותה תקופה בישוב "יבנה העתיקה", וכפי המתואר שם, מרן החזו"א הגיע לישוב לסנדקאות וכתוב שם "אודות אברך שכבר שנתיים אחר חתונתו צוו עליו הרופאים לעשות כמעשה הנ"ל, ואחר התבוננות קצת השיב לי אם נחוץ לעשות הבדיקה יש להתיר". אולם מהוראה זו לא ניתן להקיש אודות הזמן הראוי להזדקק לרופאים הואיל והמעיין יראה שהמדובר היה כאשר היה ברור שיש בעיה וביקשו לעשות הבדיקה לאיבחון ורפואה.