נאמר בתורה הקדושה: "אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ, בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם" (ויקרא יט, יט), חכמינו זכרונם לברכה
גידול בצלים מבצלצלים שהוא הבצל הנאסף מן השדה בתקופה זו של השנה טומן בחובו שאלות רבות בדיני שביעית, גידולי היתר
מה דינה של תוצרת המגיעה ממדינת ירדן לעניין ביעור, הצדדים בעניין זה ושאלת קביעת זמן הביעור לתוצרת זו, מתבארים במאמר
הפסקת תקרה לעניין כלאים, שאלה המצויה בעציצים תלויים או עומדים בגובה שגדלים בהם צמחים ממינים שונים, או בסיכוך גפנים, והתעוררה
האם מי שנודע לו שיש כלאים בשדהו חייב לקום לעקרם גם בלילה, מהו שיעור הזמן שמותר להמתין ומה הם האופנים
הפרשה מן הלקוח על שאינו לקוח האם היא מצויה בתוצרת שמפרישים ממנה תרומות ומעשרות בשווקים? והאם יש לחוש שהיא לא
הרב ישראל משה דובין שליט”אמרבני בית המדרש מאמר מתוך הליכות שדה גיליון 222 – שבט תשפ"ג השם "קדושת שביעית" בדברי
סוגיית ההפרשה בטבל של גוי הינה מן הסוגיות החמורות להלכה ולמעשה הנוגעות לרבים מן הטבלים המצויים, והיא מן הבעיות הבלתי
רבי מיכאל גלעדי שליט"אמרבני בית ההוראה ע"ש הרב ש.א. רוזנברג זצ"לוראש כולל "זכרון משה" שעל ידי בית המדרש מאמר מתוך
רבי אהרן פרנקל שליט”אמרבני בית ההוראה ע”ש הרב ש.א. רוזנברג זצ”ל מאמר מתוך הליכות שדה גיליון 222 – שבט תשפ"ג
בארץ ישראל – מגדלים בשנים האחרונות מינים וזני פירות שבעבר לא היו בארץ, ולכן עסקו במכון ובביהמ"ד בשאלות אלו ובקבלת
הרב אליקים שלנגר זצ"ל הלכות כלאי הכרם משתנות על פי תנאים רבים ופרטים מרובים: איסור הזריעה של שני מינים יחד
שאלה מידי שנה אני מלמדת את תלמידותי לקלוע חלות לשבת.אני מכינה בצק בכמות כשלשה ק"ג ויותר, ומחלקת לכל בת מעט
"מאימתי מותר אדם ליקח ירק במוצאי שביעית" כבר הכריע מרן החזון אי"ש זללה"ה, שירק הנלקט בשמינית מותר מחנוכה (כ"ה כסלו)
מה דינו של עץ הקפה לערלה ולתרומות ומעשרות, שאלה זו תלויה בגדרי דין תבלין לטומאת אוכלין וערלה וחלקה מתבררת בהלכות
הפרשת חלה ממצות חבורה במצות יד הנאפות בחבורות עולים כמה וכמה נידונים הקשורים בחיוב חלה וצירוף סל, כיון שנוהגים ללוש
מרקחת אתרוגים של שביעית, האם מותר לאכול ממנה בט"ו בשבט?האם יש ביעור לאתרוגים של שביעית? ומתי הוא זמן ביעורם? מאמר
שאלה היו לי תפוזים של טבל ואת חלקם סחטתי למיץ לפני שהפרשתי תרומות ומעשרות מהתפוזים, כיצד עלי להפריש כעת תרומות
העברת שתילים ועציצים מעוררת שאלות בהלכות כלאי זרעים וכלאי הכרם, מאמר זה מתוך שיעור של הגאון רבי שמואל פליסקין שליט"א
כיצד מונים שנות ערלה לאילן, ומה הטעם שממתינים עד לט״ו בשבט של השנה הרביעית לאילן, בשאלה זו נחלקו הראשונים. מתוך
דינם של פירות שחנטו קודם ט"ו בשבט של שמינית לעניין הפרשת תרומות ומעשרות הרב שמחה אדלשטיין שליט"אמתוך הספר 'מפרי הארץ
מאמר מתוך הליכות שדה גיליון 223 – ניסן תשפ"ג לא רבים יודעים אבל להוותינו הרבה ממיני הפירות והירקות גדלים באיסור
מהו גדרם של הימים שבין ראש השנה של שמינית לט"ו בשבט לגבי פירות האילן והנפקא מינה העולה מכך לגבי תרומות
שאלה ברצוני להכין בצק גדול על מנת להפריש חלה בברכה, ולאחר מכן לחלקו לחתיכות קטנות ובכל שבוע לאפות כמות קטנה.
שאלה במגדניה שבבעלותי מוכרים גם חלות בצק קלועות מקמח מלא, המיועדות לאפיה בבית. לשם כך אנחנו לשים בצק גדול, אולם
כפי שכבר נכתב והתפרסם, לצערנו רוב האילנות המצויים כיום במטעים ובגינות הפרטיות מורכבים באיסור כלאים, ופעמים רבות בעל המטע או
מאמר מהליכות שדה גיליון 213 – ניסן תשפ"א שאלת הכלאים בעציצים – בין אם שני המינים זרועים בעציץ אחד, ובין
שאלת הבננות במוצאי שמיטה נוגעת ליסודי דיני ספיחין וגזירת ירקות היוצאים לשמינית, מאמר זה שפורסם בגיליון הליכות שדה 221 שיצא
מאמר מתוך הליכות שדה גיליון 214 – תמוז תשפ"א כלל נקוט בידינו כי איסור כלאים תלוי במראית העין. מהי מראית
