מאמרים

שאלה אשה המכינה עיסה שיש בה שיעור חלה וכוונתה לאפות עוגות או חלות ולחלקם במשלוחי מנות לכמה אנשים לכל אחד

אנחנו רוצים לקטוף רק לימון אחד מהעץ שבחצר, האם הכנסה לבית קובעת גם בפרי אחד ואסור לאוכלו בלי לעשר? ומה

רוב הנטיעות בזמנינו לא נעשות על ידי זריעת זרע, אלא קונים שתיל מוכן שנזרע מגרעין או יחור במשתלה ואותו נוטעים

אלו מינים חייבים במעשר עני ומתי, כיצד ניתן לתת את המעשר עני לעניים, מה הם הדרכים המהודרות יותר לנתינה זו,

פרי הפאפיה הוא צמח טרופי שמתקיים כמה שנים, ומשום כך יש לדון האם דינו כאילן שנוהג בו ערלה או שמכיוון

מאמר זה עוסק בזן הפלפל המצוי בגידול פרטי בחצרות הבתים וכן בזן הפלפל החריף שיש לבני עדת תימן וכן בזני

שאלה: קטפתי כמה ירקות באחד מן השדות ברצועת עזה, האם אני חייב להפריש תרומות ומעשרות? הגאון הרב יוסף יקותיאל אפרתי

עקב שינוים בצורת המסחר הבינלנאומי והמקומי חברות רבות מחזיקות בארץ טבל שגדל ברשות ישראל ומפרישים ממנו תרומות ומעשרות כשהטבל נמצא

ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילן הן לענין תרומות ומעשרות הן לענין ערלה. תתבאר כאן הנפקא מינה למעשה בהיות ט"ו

מאמר זה מבאר את המציאות הרלוונטית לנידון ואת השאלה ההלכתית העולה ממנה. כמפורט במאמר ישנן סוגיות נוספות המחייבות ליבון מלבד

ישנם אזורים בתחומי מדינת ישראל שנחשבים מכיבוש עולי מצרים ולא מכיבוש עולי בבל, מה דינם של אזורים אלו, ואלו מקומות

בימים אלו גם בעקבות המצב הקשה והמאורעות בעוטף עזה, וכחלק מהתגייסות מבורכת של הציבור לסייע לחקלאים ועובדי האדמה, הולכת ותופסת

24 שעות ביממה, 6 ימים בשבוע, משיבים רבני בית המדרש לשאלותיהם של המוני העם, הן חקלאים והן אברכים ובעלי בתים,

מאמר זה יעסוק בפטל האדום, אשר מצויים בו שני זנים: הזן הוותיק – 'פלוריקיין'. והזן החדש – 'פריימוקיין'. ההבדלים ביניהם

מאמר מתוך דיוור חודש חשוון תשפ"ד סוגי הרחקות בכלאי זרעים הננו ממשיכים לעסוק בהלכות כלאי זרעים. במאמרים האחרונים למדנו שישנם

בהלכות ד' מינים היו הרבה הלכות והנהגות שהתפרסמו, שני נושאים נידונים במאמר זה: חזקת האתרוג המרוקאי, והוראתו בדבר אתרוג בלא

רבי מיכאל גלעדי שליט"א מרבני בית ההוראה ע"ש הרב ש. א רוזנברגוראש כולל "זכרון משה" שעל ידי בית המדרש בעניין

ישנם סוגי פירות בהם יתכן שיהיו תערובות של פירות משתי שנות מעשר נשאלנו כיצד יש להפריש תרומות ומעשרות מפירות אלו

מאמר מתוך דיוור חודש תשרי תשפ"ד כלאי זרעים -המשך הפסקה בין המינים על ידי 'צורת הפתח' בעדכונים האחרונים הננו עוסקים

פרק מתוך קונטרס בדיני חלה שכתב הרב יוסף מאיר בלאט שליט"א, פרק זה עוסק בתערובות המצויות היום בהפרשת החלה בעיסות

הגדרת אילן וירק באופן כללי בנוגע למצות ערלה, כלאי זרעים, ספיחין בשמיטה וברכות הנהנין והתמקדות בפרי הבננה.

הפרשה מן הלקוח על שאינו לקוח האם היא מצויה בתוצרת שמפרישים ממנה תרומות ומעשרות בשווקים? והאם יש לחוש שהיא לא

האם מברכים ברכת האילנות על עצים מורכבים וברכת שהחיינו על פירותיהם? במכתב מאת רבי יוסף י. אפרתי שליט“א, מתבארים הוראתם

כדרכו ממשיך גליון הליכות שדה (226) בשילוב שבין נידונים אקטואליים מעשיים המתעוררים חדשים לבקרים לבין בירור מעמיק בסוגיות הנוגעות בענייני

מאמר מתוך דיוור חודש אלול תשפ"ג כלאי זרעים – הפרדות נוספות במאמרים האחרונים אנו עוסקים בהלכות כלאי זרעים. עסקנו במרחקים

המאמר הנוכחי עוסק בבעיית הערלה בפרי האוכמניות, המשליכה גם על כל סוגי העצים שמוציאים יחורים חדשים (סוריים).

מרן הגאון רבי דב לנדו שליט"אראש ישיבת סלבודקהמאמר מתוך הליכות שדה גיליון 225 – תשרי תשפ"ד תנן בנדרים ס' א'

כהמשך לסדרת המאמרים על צורת גידול הבצל והשום וביאור הסוגיות העולה מכך, מובא כאן המאמר על הכרתי, זיהוי ושמותיו השונים.

מאמר מתוך דיוור חודש תמוז תשפ"ג במאמר הקודם עסקנו באיסור כלאי הכרם, ובמרחקים שצריך להרחיק בין גפן לירק, לתבואה ולקטניות.

שאלת הערלה בפטל נידונה כפי הנראה כבר בדברי הראשונים, בירור שיטות הראשונים ומחלוקתם בזה בהתייחס לזני הפטל המצויים כיום ולצורת