האם מברכים ברכת האילנות על עצים מורכבים וברכת שהחיינו על פירותיהם?
במכתב מאת ראש בית המדרש, רבי יוסף יקותיאל אפרתי שליט“א, המתפרסם בבמה זו, עולים ומתבארים הוראתם הלכה למעשה של מרנן הגרי“ש אלישיב והגר“ח קניבסקי זצוק“ל.
בענין ברכת שהחיינו וברכת האילנות בעצים מורכבים1
א
מדברי בעל הלכות קטנות (ח“א סי‘ ס) למדנו שאין לברך שהחיינו על פירות מורכבים שנעשו נגד רצון הבורא, הגם שמברכין עליהם ברכת הנהנין (אפשר דמחלוקתם אם שהחיינו הינו ברכת השבח או שאף ברכת הנהנין) ודבריו הובאו בדברי רבותינו האחרונים, ואף הביאור – הלכה הזכיר דבריו אלא שציין גם למ“ש בשו“ת בשאילת יעבץ (ח“א סי‘ סג) ובכף החיים (ס“ק כה) הביא מחסד לאלפים שמנהג ירושלים לברך, אמנם הוא גופא דלא ראה שמברכים, ובענין זה כתב בשדי – חמד (מערכת ברכות סב אות ז ד“ה הרואה), ספר יפה ללב (סימן רכה אות יב) שכתב
”ובירושלים מברכין שהחיינו על פירות המורכבין והיכא דנהוג נהוג“.
ומרן רבינו הגרי“ש אלישיב זצוק“ל ס“ל דמחמת מחלוקת זו הו“ל ספק ברכות וכמו שהובא בישא- יוסף (ח“ג, או“ח ח“ב) אמנם שם הועלתה לחלק בין אם מברך שהחיינו על ראית הפרי – שכל ”הנאתו“ בראיה שאז לא יברך על דבר שנעשה באיסור, אבל על כשהוא אוכל פירות מורכבים ומברך ברכת הנהנין יכול לברך גם שהחיינו [שזכה באכילתם] אולם להלכה הורה מרן רבינו הגריש“א זצוק“ל שראוי שלא לברך ולא להכנס לספק ברכות.
ובשו“ת אגרות משה ח“ד (או“ח ח“ב סי‘ נח בסוף התשובה) נסתפק בזה וצד הספק ”דאולי כיון שפרי זה בא ע“י איסור לא שייך לברך שהחיינו לראות פרי זה שהוא נדמה כמברכין שזכינו לראות שאיכא עוברי עבירה… שאיכא פרי זה שבא ע“י עבירה“ – ולכן ”טוב לאכול אותם עם עוד פרי חדש ולברך על אותו פרי“.
גם בשו“ת רב פעלים (ח“ב או“ח סי‘ לו) כתב דאין לברך וראה בן איש חי פרשת ראה סעיף יא, ”על פרי שקורין נומ“י ופרי שקורין גרטקא“ל בדין הוא שצריך לברך שהחיינו שהם מתחדשים משנה לשנה וכו‘. אך נהגו פה עירנו דאין מברכים עליהם שהחיינו ושמעתי שגם באר“י תוב“ב לא נהגו לברך וברכת שהחיינו תלויה במנהג“. פרי נומי הכוונה ללימון מתוק, ופרטקאל הכוונה לתפוז, אלא שיש לעיין בטעם הדבר שלא בירכו – אם הוא מחמת איסור הרכבה (אף שהורכב ע“י גוי) או מחמת טעם אחר.
והנה בהרכבת פרי הדר שרובו נעשה בהרכבת מין אחד על מין אחר ממיני ההדרים הסתפק בזה מרן החזו“א אם חשיבי מין אחד, ונשאר בצ“ע (כלאים ג סק“ז) ובהגיע שאלת ההרכבות בהדרים למשקים יראי ד‘ – הורה שאם ניטע ע“י גוי מותר לקיימם, [ואם הסיבה שלא נהגו לברך בבגדד על פירות אלו הינה מחמת האיסור יש לדון אם הכריעו שדבר זה ודאי אינו מין במינו, וראה להלן]
ומשום כך שאלתי להו“כ מרן הגר“ח קניבסקי זצוק“ל (שליט“א) אודות אם לברך שהחיינו על פירות הדר אלו והשיב דגם בספק הרכבה באיסור אין לברך שהחיינו.
[והנה כידוע דעת מרן הגרח“ק היתה דאפשר לברך שהחיינו על פרי מורכב כי נקט שמלשון המ“ב בביה“ל משמע דפסק כהשאילת יעבץ דאפשר לברך אם גדל באיסור, ראה מ“ש מפיו בספר ”מעשה חמד“ (ח“א עמ‘ ש, אות יג), וראה שונה הלכות (סי‘ רכה ס“ד). וצריך לומר שתשובתו לאסור בספק מורכב באיסור הינה בדעת מרן הגרי“ש שלדעתו אין לברך על פרי הנוצר בהרכבת איסור ה“ה דאין לברך על פרי הנולד בספק איסור.
ולפי זה לענ“ד בפירות האילן ניתן לברך שהחיינו בשופי רק על: אנונה, אפרסמן, גויאבה, ליצי, מנגו, ענבים, פיגיאה, פיטיאה, פפאיה, צבר, קיווי, תאנה, רימון, תמר, תפוח [בתפוח יש לעיין הואיל והוא מצוי כל השנה מקירור מבוקר ראה אגר“מ ח“ג או“ח סי‘ לד]. ואולי גם על משמש ושזיף ושסק – שכנראה רובם אינו מורכב.
ב
בענין ברכת האילנות על עץ מורכב, היו מגדולי האחרונים דס“ל לחלק וס“ל דאף דאין מברכים שהחיינו אפשר לברך ברכת האילנות ושני טעמים לדבר האחד שברכת האילנות הינה על יצירת האילן וכלשון הגרצ“ה לוין – אב“ד ברלין שהברכה ”יען ה‘ יתעלה ברא זאת הטבע שיצא זאת הרכבה“ משא“כ ברכת שהחיינו שיש בה ברכה ושמחה על מה שנעשה באיסור, ועוד הוסיף שברכת שהחיינו הינה רשות, [וראה לשון הבן איש חי שהוא מנהגא].
אמנם בשו“ת ישא יוסף (ח“ז, או“ח ח“:ד עמ‘ עז ס“ק י) הבאנו את דעת מרן הגרי“ש אלישיב זצוק“ל דעל עץ מורכב אין כדאי לברך כיון שנתעביד בו עבירה. והוסיף מרן שיש צד שגם עץ שהורכב וגדל אצל גוי אף אם נימא שלא נתעבדה בו עבירה [עיין רמב“ם פ“י הל‘ ו מהלכות מלכים שבן נח אסור בהרכבת אילן, וראה במשל“מ ובהגהות הגר“א (סי‘ רצה סק“ד), אולם בש“ך (סי‘ רצז סק“ג) ס“ל דבן נח אינו אסור בהרכבת אילן] אין כדאי לברך, משום שמהות העץ זה גדל שלא ברצון התוה“ק.
ולפי זה כמו כן ברכת האילנות אין לברך אלא באילנות שהוזכרו לעיל.
רבי יוסף יקותיאל אפרתי שליט“א
ראש בית המדרש
- המכתב דלהלן – נכתב בזמנו למשתתפי שיעור שביקשו לידע הלכה למעשה, אם לברך שהחיינו על פרי
מורכב, עתה בשנת תשפ“ד נוספו כמה הערות במכתב. ↩︎
