הבא: סימן ל"ג טבילת אשה כשאין בעלה בעיר <<
יו"ד סימן ל"ב
בענין טבילה ללא המתנת חמשה ימים ובענין שכיבת אפרקדן
בס"ד, י"ב שבט התשנ"ח
אל מע"כ הגאון המפו' כש"ת רמ"מ שולזינגר (שליט"א)זצ"ל
אחדשכת"ר בכה"ר,
אבקש סליחת כת"ר על איחור התשובה.
א. הקראתי לפני מרן שליט"א חלק מתשובת הרה"ג ר"א פויפר זצ"ל מיהונסבורג בדבר נשים שאינן שומרות טהרת המשפחה, להתיר להם לטבול בסוף ימי נדה להצילן מאיסור כרת.
וציווה מרן רבינו עט"ר שליט"א לציין לכת"ר את הדרכ"ת (סי' קצו סקפ"ג) בשם ס' שורש יעקב, אודות איש א' רע מעללים שרצה לכוף את אשתו שלא לחוש לחומרת חז"ל להמתין חמשה ימים לראייתה וכו'. והעלה דח"ו להורות היתר וכו'. ואנחנו לא נעבור על הלכה פסוקה המקוימת לנו בלי פקפוק כלל עכת"ד.
[ור"ע בשו"ת דברי מלכיאל (ח"ה סי' קב), ובדובב מישרים (סי' ח)].
אמנם מפני שבזמננו נשתנתה המציאות, ולדאבון לב נפרצה חומת הטהרה – הרי בכה"ג אין למנוע מהאשה לטבול – עפ"י הוראת מורה הוראה מובהק לממונה על המקוה, אבל חלילה להקל בזה בלא הוראה. ולדעת מרן שליט"א, על מורה ההוראה שלא להורות היתרים כאלו גם בשעה"ד – אלא בהסכמתם של גדולי ישראל. ולכן אי אפשר לחוק דברים אלו להלכה עלי ספר קיצור הלכות שיד הכל ממשמשים בו.
ב. בענין שאלתו, אם אפשר להתיר לשכב על הגב וללמוד בספר. השיב מרן רבינו עט"ר שליט"א, דאכן יש מקום לצדד דהאיסור הוא דווקא בשינה שכן היא משמעות רש"י בסוגי' בברכות, ואולי כן מטין דברי הרמב"ם (פ"ד ה"ה מהל' דעות), לא ישן אדם לא על פניו ולא על ערפו.