או"ח ב' סימן ק"ו
סדר קריאת התורה בפרשת כי תשא
אודות שאלתו שבבית מדרשו בפרשת כי תשא, רבו החיובים ומכיון שהמנהג שהלוי קורא פרשת מעשה העגל, לא נותר די פסוקים לכל החיובים, ושמע כב' כי בביהמ"ד חשוב אחד נתרבו החיובים בשבת כי תשא ושאלו למרן שליט"א אם אפשר לקרות לכהן ואחריו עוד ששה קרואים ושוב לקרוא לכהן ואחריו ללוי בפרשת העגל – אי אריך למיעבד הכי. הנני להשיבו עפ"י מה שרשום לפני משנים הרבה, כאשר נשאל מרן על כך.
מקור המנהג שהלוי קורא מעשה העגל הינו מהכנה"ג והוזכרו הדברים במג"א, ועיין בפר"ח (סי' תכח סק"ז) שכתב "נהגו שהלוי קורא את מעשה העגל עד לא ימוש מתוך האהל, והטעם משום דאמרינן בפרק שני שעירים שבטו של לוי לא עבד עבודה זרה, ולפ"ז גם אם רוצים לקרותם לכהן שפיר דמי אלא שלא נהגו כן כדי ליתן ריוח לעולים". אמנם יש שכתבו שעדיף לוי מכהן הואיל ואהרן עשה העגל. ועיין בשו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר (חלק אה"ע – חו"מ תעג) שהקשה השואל מגמ' מגילה (דף כה ע"ב ותוד"ה מעשה) דמעשה עגל השני נקרא ולא מיתרגם, ופי' התוס' הטעם משום כבודו של אהרן, ומעתה למה יקראו לכהן פרשת העגל ויפגעו בכבוד אהרן, ואכן רע"ה שם מחלק שאין לקרוא לכהן אלא רק כאשר אין לוי ומשלימים ע"י כהן. מכל מקום מצינו מנהג ותיקין שהיה הלוי עולה לפרשת העגל. ומסתמא יש בנותן טעם שהמ"ב לא הזכיר מנהג זה, אכן ראיתי שיש ספרי מנהגים שהביאו סדר הקריאה בפרשת כי תשא כאשר אין הלוי קורא מעשה העגל, וראיתי שכן הביאו מספר נוהג כצאן יוסף (ראה שבט הקהתי ח"ה) ואף ראיתי מי שביקש לצרף הא דאין מחזיקין כהן ולוי לוודאים ולכן יש צירוף סניף שבשעת הצורך אין חיוב להעלותם לפרשת העגל ואכמ"ל, וכאמור מנהגן של ישראל הוא דהלוי עולה.
ובנידו"ד בדבר ההצעה לשוב ולקרוא לכהן ואחריו ללוי, הלא כתבו האחרונים דכהיום אפילו לאחר שבעה קרואים אין אנו נוהגים לקרוא שוב לכהן וללוי (עיין מ"ב סי' קלה ס"ק לו), ולכן מרן שליט"א לא הסכים שיעשו כן, ואף אמר שאם יש הכרח עדיף שיקראו ישראלים בפרשת העגל ולא ישובו ויקראו לכהן.