הבא: סימן ס"ב בענין חיוב סומא במצוות ולענין קידוש <<
או"ח ג' סימן ס"א
הדלקת נרות שבת לתוספת אורה
בדבר שאלתך בענין הדלקת נר שבת – לנוהגים כדעת מרן השו"ע דסבירא ליה דאין לברך על תוספת אורה, היאך יכולים לברך על נר שבת כאשר דולק חשמל בחדר.
אחזור על יסוד הדברים. הנה כתב השו"ע (סי' רסג ס"ח) "שנים או שלשה בע"ב אוכלים במקום אחד, יש אומרים שכל אחד מברך על מנורה שלו, ויש מגמגם בדבר ונכון ליזהר בספק ברכות, ולא יברך אלא אחד", וברמ"א כתב "אבל אנו אין נוהגין כן", ומבואר במ"ב (ס"ק לה) דפליגי אם רשאי לברך על תוספת אורה משום "דכל מה דמתוסף אורה יש בה שלום בית ושמחה יתרה להנאת אורה בכל זוית וזוית", או דא"א לברך, "דבלאו הכי יש שם אורה מרובה מנרות שהדליק הראשון".
והנה, לדעת השו"ע שאין מברכים על תוספת אורה, יש לעיין היאך מברכים על הדלקת נר שבת אחרי שדולק אור החשמל, ואמנם לדעת מרן הגרש"ז אויערבך זצוק"ל (שש"כ פרק מג הערה כב) אין יוצאים יד"ח הדלקת נרות ע"י חשמל אלא רק אם מדליק מנורה ע"י "בטריה" ולא במנורת "פלורוסנט", ויתכן שאף באור הבא מזרם חילופי שמתחדש כל הזמן אינו יוצא, לפיכך גם אם דולק חשמל בחדר ניתן לברך שהרי החשמל אינו חשיב כהדלקת נר. אולם מרן רבינו הגריש"א זצוק"ל היה סבור שמעיקר הדין יוצאים ידי חובת נר שבת בהדלקת חשמל. וראה קובץ תשובות (ח"ג סי' קג) דדן בשאלת הדלקת נר חנוכה בחשמל, והביא מדברי הבית יצחק (יור"ד ח"א סי' קכ אות ה) שלדעתו אין יוצאין בחשמל ידי חובת נר חנוכה הואיל ואין בזה פירסום נס כשמדליק את החשמל שמיועד להאיר כל השנה, אבל גם לדעת הבית יצחק יכול להדליק ולצאת ידי חובת נר של שבת. ואפשר דאף לדעת מרן רבינו היה מקום לחלק בין נר שבת לנר הבדלה דהואיל ובהבדלה בעינן לברך "מאורי האש" אי אפשר לברך על "פלורוסנט", משום שאין זה "אש", אולם "אור" שפיר מקרי, ומועיל להדלקת נר שבת. ובנורות "אגס" כבר הורה האחיעזר דחשיב אש, וא"כ לאלו דאזלי בשיטת מרן השו"ע קמה וגם ניצבה שאלתך היאך מברכים על הנרות כאשר אור החשמל דלוק.
ושמעתי אומרים בשם מרן רבינו זצוק"ל שמכיון שהנר אינו רק תוספת אורה אלא גם שינוי מהאור, הרי אפשר לברך אליבא דהמחבר. אולם מה שזכיתי לשמוע ממרן זצוק"ל אינו כן, והי' אומר דבכה"ג אכן אי אפשר לברך אליבא דהמחבר, אלא רק אם מדליקים בנרות של שמן זית דכתב ע"ז השו"ע (סי' רסד סעי' ו) "ומ"מ שמן זית מצוה מן המובחר" – אפשר לברך גם לדעת השו"ע, דהמעלה הזו חשיבא שפיר לברך אפי' שיש אור אחר.
ויש להוסיף דלדעת מרן זצוק"ל גם לדידן דאזלי בשי' הרמ"א ראוי בודאי שהאשה תדליק החשמל קודם הדלקת הנרות, והברכה תהא על כל ההדלקות הן על הנר והן על החשמל.
ומנהגו של רבינו זצוק"ל לאחר פטירת הרבנית ע"ה היה דקודם שהדליק הנרות היה מכבה החשמל ומדליקו שוב לאחר הדלקת הנרות. אולם אשה אינה יכולה לעשות כן דכבר קבלה שבת משא"כ איש שאינו מקבל שבת בהדלקת הנרות. ויש שהציעו שהאשה תדליק נרות ואחרי זה תדליק חשמל ואז תברך. ושמעתי ממרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שלא כדאי לעשות כן משום ההפסק בין הדלקת הנרות לברכה. אלא דעכ"פ אפשר שהאשה תדליק הנרות בעוד החשמל מכובה, ואחר שהדליקה הנרות וברכה עליהם, ידליק בעלה או א' מבני הבית את החשמל ותעלה הברכה גם על הדלקה זו. אמנם מסר לי הרה"ג ר' יוסף שרגא שינברגר שליט"א דשמע ממרן רבינו זצוק"ל דיכולה להדליק גם הנרות וגם החשמל קודם הברכה.