רשימת פירות לברכת 'שהחיינו'

[1] ישנם כיום אבטיחים שאינם בחשש כלאים והם ניכרים בחידושם בתקופת הקיץ ועליהם ניתן לברך שהחיינו, אך לצערנו רוב האבטיחים המצויים בחנויות הם כלאיים, וגם ישנם מקומות שאפשר להשיג אבטיחים כל השנה (קטנים) ולכן מחמת שתי הסיבות הללו, גם כאשר מגיע עונת הקיץ ויוצאים האבטיחים הגדולים והם ניכרים בחידושם, אין לברך עליהם 'שהחיינו', אבל טוב לפטרם ב'שהחיינו' על פרי אחר שמתחדש אז.

[2] כמבואר בבן איש חי (פרשת ראה אות יב)

[3] לפי המידע הידוע לנו הרבה מעצי האפרסק מורכבים על שאינם מינם ולכן ראוי לפטרם ב"שהחיינו" שמברך על פרי אחר.

[4] כנ"ל בהערה [3], יש להוסיף ולהעיר, כיון שאפרשזיף הוא סוג של אפרסק, אם כבר בירך 'שהחיינו' על אפרסק (לדוגמא באופן שיודע שאינו מורכב) ולא על אפרשזיף, טוב לפטור את האפרשזיף שיאכל אחר כן ב'שהחיינו' שמברך על פרי אחר שמתחדש אז (עיין שו"ע סימן רכה סעיף ד ובשעה"צ ס"ק יח).

[5] רוב המלונים המצויים בחנויות הם כלאיים (לצערנו), וישנם מקומות שאפשר להשיג מלונים כל השנה – לכן מחמת שתי הסיבות הללו, גם כאשר מגיע עונת הקיץ (באדר – ניסן) והם ניכרים בחידושם, אין לברך עליהם 'שהחיינו'. אבל טוב לפטרם ב'שהחיינו' על פרי אחר שמתחדש אז.

[6] הענבים ניכרים בחידושם (באדר, ניסן) ולכן מברך עליהם 'שהחיינו'. וגם מי שבירך על ענבים הגדלים בארץ, אם נגמרה העונה והביאו ענבים מחו"ל (דרום אפריקה וכד') בחודשי החורף, יש לברך עליהם שוב 'שהחיינו', כיון שהם מהעונה החדשה בחוץ לארץ – והם ניכרים שהם מהעונה החדשה.

[7] לפרי הפטל ישנם אחוזי ערלה גבוהים (ראה הליכות שדה, גליון 225) וגם הפרי בחזקת מתולע, ולכן לעת עתה אינו מצוי שיאכל פטל טרי (עלול להשתנות).

[8] יש לברר בנוגע לחשש תולעים.

[9] כיון שאפשר להשיג מיני תפוחים כל השנה, לכן אין לברך על תפוח ענה 'שהחיינו', אף שהוא עצמו ניכר בחידושו. אבל ראוי לפטור אותו בפרי אחר שברכתו 'שהחיינו' בוודאי.

[10] זנים שונים של אבוקדו גדלים במשך רוב חודשי השנה. אך בסוף הקיץ, יש הפסק (שאינם מצויים בשוק), ואז מתחדש זן הגליל, בחודש אב, ולכן יש לברך דווקא עליו 'שהחיינו' כיון שהוא ניכר בחידושו.

[11] עיקרו מיובא מחוץ לארץ ואפשר להשיגו כל השנה במקומות מסוימים וגם לא ניכר בחידושו ולכן אין לברך על אגס נאשי המיובא 'שהחיינו'. אבל על אגס נאשי הגדל בארץ מברך 'שהחיינו' (הוא נראה שונה מהמיובא מחוץ לארץ – חום יותר וקטן יותר) – כיון שיש לו עונה מוגדרת. עוד יש להעיר, שלפי המידע שברשותנו הוא אינו כלאיים.

[12] עיקר התחדשות העונה של הצבר הוא בסוף הקיץ, מחודש תמוז בערך – ומברך עליו 'שהחיינו'. אמנם כיון שלמעשה העונה של הצבר מגיע כבר ל11 חודשים ואפשר להשיג את פרי הצבר כל השנה, בחנויות מיוחדות, לכן ראוי לפטור אותו, בזמן התחדשותו, בפרי אחר שוודאי 'שהחיינו'.

[13] פסיפלורה מתחדשת פעמים בשנה (דו עונתי) בתמוז ובשבט-אדר – ועל כל פעם מברך עליו 'שהחיינו'. אמנם כיון שיש בפרי זה אחוזי ערלה גבוהים חייבים להקפיד על כשרות מהודרת.

[14] על פי המידע שברשותנו, גם החבושים המיובאים מחו"ל, בחודש אלול, הם מהעונה החדשה שם, ומברך עליהם 'שהחיינו' (וכדאי לבדוק אם המציאות לא השתנתה).

[15] החרוב מתחדש בחודש אלול – ומברך עליו 'שהחיינו' – אם הפרי חביב וחשוב לו. ויש לבדוק אותו היטב מתולעים. יש להעיר, שעל החרובים הנמכרים בט"ו בשבט מברך 'שהחיינו' – רק אם יודע שהוא מהעונה החדשה (ובדרך כלל הדבר לא ידוע).

[16] על תמרים מיובשים אין מברכים 'שהחיינו', שאינם ניכרים בחידושם, על הצהובים מברכים 'שהחיינו' – כיון שניכרים בחידושם. יש להעיר, כיון שמברכים 'שהחיינו' רק אם הפרי ראוי לאכילה ודרכו בכך. לכן יש לשים את התמרים הצהובים בפריזר לכ12 שעות, שאז הם מקבלים מתיקות ונהיים ראויים לאכילה ורק אז מברכים עליהם 'שהחיינו'.

[17] עיקר התחדשות הערמונים הטריים (לא קפואים) הוא בחורף, ולכן על ערמון טרי מברכים 'שהחיינו' בסביבות חודשי טבת, שבט. ויזהר שיהיה קלוי באש לפני הברכה, כי כך דרך אכילתו (ראה הערה הקודמת). ויש להוסיף, כיון שאפשר להשיג במקומות מסוימים כל השנה, לכן  הרוצה לצאת מכל חשש יפטור את הערמון ב'שהחיינו' שמברך על פרי אחר.

[18] אגוזים לא ניכרים בחידושם.

[19] אפשר להשיג אגסים כל השנה מקירור ולא ניכרים בחידושם.

[20] אפשר להשיג אננס כל השנה ולא ניכר בחידושו.

[21] השקדים הרגילים אינם ניכרים בחידושם ולכן אין לברך עליהם 'שהחיינו'. וגם על השקדים הירוקים בתחילת העונה שלהם, אין לברך 'שהחיינו' על קליפתם, כיון שרובם כלאיים (תוצרת הארץ), ועוד, שאין מתייחסים לקליפה כפרי חשוב שמברכים עליו 'שהחיינו', ודומה לירק למנהג בני אשכנז.

[22] על קיווי מיובא, אפשר להשיג כל השנה ואינו ניכר בחידושו לכן אין מברכים עליו 'שהחיינו'. ועל קיווי ישראלי, הניכר בחידושו (העונה שלו הוא באב אלול) – מברך 'שהחיינו' (אם יש הפסק פרי). ואילו הסימנים לפרי הישראלי: א. הקליפה שלו יותר כהה [חום חזק] מאלו המיובאים מחו"ל; ב. הגודל של הפרי הישראלי אינו אחיד לעומת אלו מחו"ל שיש להם גודל אחיד; ג. הפרי הישראלי הוא יותר מחוספס ויותר שעיר; ד. הפרי הישראלי הוא יותר שטוח לעומת הפרי מחו"ל שהוא יותר דמוי ביצה;  ה. הפרי הישראלי הרבה יותר טעים ויותר עסיסי (הערת הרב רוקח שליט"א).

[23] קוקוס גדל כל השנה ואינו עונתי.

[24] גדל כל השנה. ויש לציין שעל פפאיה טרייה מתוצרת הארץ ישנם אחוזי ערלה גבוהים ולכן דרוש הכשר מהודר (אם יש כזה דבר).

[25] לאוכמניות ישנם אחוזי ערלה גבוהים, ולכן אין לאכול מתוצרת הארץ (אלא אם כן יש להם הכשר מהודר). ובמיובאים מחוץ לארץ אין מברכים 'שהחיינו' כיון שהם מצויים כל השנה ואינם ניכרים בחידושם.

רבי אלכסנדר יהודה מנדלבוים שליט"א
מחבר ספר ‘וזאת הברכה’