שאלה: עוגות טורט או עוגות גבינה הנעשית מבלילה רכה האם מחויבים להפריש ממנה חלה? ומה הדין של בלינצ'ס או פנקייק האם חייבים בהפרשת חלה?
תשובה: עוגות העשויות מבלילה רכה חייבות בהפרשת חלה. אך בשונה מעוגות העשויות מבצק שהוא בלילה קשה, ששם מקפידים שההפרשה לכתחילה תיעשה בעיסה ולא לאחר האפיה, לעומת זאת בבלילה רכה אין מפרישים כשהעיסה בלילה רכה אלא רק לאחר אפיה.
יש להדגיש שבדרך כלל בעוגות ביתיות שנעשים בבלילה רכה אין שיעור של קמח המחייב בהפרשת חלה, אך במוסדות או במפעלים הדבר מצוי שיש שיעור הפרשת חלה גם באפיית עוגות שבלילתם רכה.
הרחבה: מבואר בפסוקים (במדבר טו, כ – כא) "ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גורן כן תרימו אותה. מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה לדורותיכם", הצטוינו להפריש חלה מהעיסה. אמנם מהפסוק שקדם (פסוק יט) "והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'" למדו חז"ל שגם אם לא היה חיוב בעיסה וכגון שלא היה שיעור או שלא היה לעיסה שם עיסה מכל מקום אם לאחר אפיה יש למאפה שם לחם הרי הוא חייב בחלה.
והנה למדנו במשנה (חלה פרק א משנה ה) עיסה שתחילתה סופגנין וסופה סופגנין פטורה מן החלה. תחילת עיסה וסופה סופגנין, תחילתה סופגנין וסופה עיסה חייבת בחלה. ומצינו מחלוקת ראשונים מה הכוונה תחילתה סופגנין, לדעת הרמב"ן והר"ש ועוד ראשונים הכוונה לעיסה שכוונתו לבשלה במים ובזה המשנה מחלקת שאם לבסוף בישלה פטורה מן החלה, אבל אם לבסוף אפאה [שזה נקרא סופה עיסה] חייבת בחלה. ולדעת רבינו תם תחילתה סופגנין וסופה עיסה היינו עיסה שהיא בלילה רכה שבזה יש חילוק אם בישלה פטורה ואם אפאה חייבת, ולדעתו עיסה קשה חייבת אפילו אם לבסוף בישלו אותה.
נמצא שלדעת רבינו תם בלילה רכה שלבסוף אפה אותה חייבת. ויש להסתפק האם הרמב"ן והר"ש חלקו על רבינו תם גם בזה וסוברים שבלילה רכה אפילו שנאפתה פטורה או שבזה יסברו שחייבת.
ומצינו שהרא"ש (הלכות חלה) אפילו שסבר כדעת הרמב"ן בביאור המשנה וביאר תחילתה סופגנין היינו עיסה שעשה על דעת לבשלה, מכל מקום סבר שבלילה רכה כמו "טרוקנין" חייבת, והטעם כיון שלבסוף אפה אותה בתנור, הרי שמתחייבת בחלה.
אמנם יש ראשונים הסוברים שכל בלילה רכה פטורה כמבואר ברבינו דוד (פסחים לז, א) בשם רבו, וכן המאירי (ברכות לז, ב) הביא דעה זו.
מכל מקום להלכה לא קיי"ל כך, וכמבואר בשולחן ערוך (יו"ד סימן שכט סעיף ב) שבלילה רכה שנאפתה בתנור או באילפס בלא משקה חייבת בחלה. [ולפי זה מה שכתב השולחן ערוך שם בסעיף א שהסופגנים פטורים מן החלה הכוונה לבלילה רכה שאפאה בחמה, כמבואר בגמ' (פסחים לז, א) ובירושלמי (חלה פ"א ה"ד) חילוק זה].
ונמצא שעוגות טורט ועוגות גבינה שעשו אותם מבלילה רכה, מכל מקום אם לאחר אפיה יש להם תואר לחם הרי הם חייבים בחלה.
בעוגות מבלילות רכות מצוי מאד שרוב הרכיבים של העוגה הם אינם קמח, אלא ביצים, שמן, סוכר, שוקולד, גבינה וכדו', יש מהפוסקים הסבורים שאפילו שיש שיעור קמח החייב בחלה אם אין בעוגה רוב קמח, העוגה פטורה, ולכן יש לדון אם יש לברך על הפרשה זו.
בלילה רכה מתי מפרישים חלהה
בספר תורת הארץ (פרק ד אות צב ובמהדורה חדשה חלה סימן יח) הביא מספר התרומה (סוף הלכות חלה סימן פה) שכתב בשם מורו, שבדבר שבלילתו רכה שלא שייך בו ללוש אותו כבצק, אין חיוב חלה עד אחרי האפיה.
וכן הביא שם מהתוס' בבבא קמא (צד, א ד"ה ואפאה בתי' השני) מה שהגמ' נקטה "ואפאה" משום שאם אין תחילתו עיסה אין מתחייב בחלה עד לאחר אפיה. וכן מבואר בתוס' בב"מ (פט, א ד"ה יצא) שכתבו שמשכחת לה שחייב בחלה בלא לישה על ידי אפיה, וכן מהתוס' בבכורות (כז, א ד"ה בריש) שכתבו שיש דברים שאין מתחייבין בחלה עד לאחר אפיה כגון סופגנין. ולפי זה כתב בתורת הארץ שלא מועיל להפריש קודם אפיה כיון שדעתו לאפות.
ודן התורת הארץ האם כך הוא לכל הראשונים, ורצה לתלות במחלוקת ר"ת והר"ש האם אזלינן בתר דעתו. ועיי"ש באות צז שהסיק שצריך להפריש רק בשעת האפיה וצריך שיהיה שיעור בשעת האפיה. כמדומה לי שדן שם האם מועיל ההפרשה כמו משעת נתינת המים?
אלא שבאפיה אין צריך שיאפה כל צרכו אלא כל שהגיע לשיעור של אין נמשך חוטי בצק שזהו קרימת פנים הוי אפיה וכן בעיסה רכה צריך קרימת פנים.
יש לציין שכשאפו שיעור חלה בדבר שבלילתו רכה ולפני האפיה לא ניתן להפריש, הרי בלעו התבניות והתנור מטבל וצריך גם להפריש גם על מה שבלעו.
ולכן אם הוא תוך עשרים וארבע שעות לאפייתו, יכוון בהפרשה לפטור גם מה שבלוע בתנור ובתבניות, אך אם כבר עבר כ"ד שעות נחלקו הפוסקים האם אמרינן שיש תנאי בית דין כמו שמצינו שעשו לגבי תרומה גדולה שהפרשתו מועילה גם על מה שבצדדים. עיין בזה בדרך אמונה (תרומות פ"ד בצהה"ל ס"ק תקלט ובבאה"ל ד"ה על מה).
אם לא סומכים על התנאי, לאחר כ"ד שעות צריך להכשיר את התנור ואת התבניות, עיין במשפטי ארץ (פרק ג' סעיף ו) כל פרטי הדינים בזה.
