'הבא: סימן ס"ג התנה לשלם שכרו ביום פלוני מה דינו לגבי 'בל תלין' ולגבי 'ביומו תתן שכרו <<
חושן משפט סימן ס"ב
שכירות פועלים באברך כולל
שאל רבינו זצוק"ל אם יש איסור 'בל תלין' בעיכוב תשלום המילגה של אברכי כולל, ונפק"מ נוספת בזה כשיש בעלי חובות ותשלום שכר לפועלים, הרי תשלום שכר הפועלים קודם לבעלי חובות אחרים, ואם אברכים אינם בכלל פועלים, ממילא התשלום לבעלי חובות קודם לתשלום מילגת האברכים.
והשיב רבינו זצוק"ל דאינם בכלל פועלים דאין כאן חוב ממון לשלם להם שכרם כדין פועלים, ובפרט דהרי הם נוטלים שכר בטלה, אלא אם עשו חוזה לתשלום שכרם, דבכה"ג הוי ככל פועל ששכרוהו לעשות איזו מלאכה, ושכרו קודם לתשלום חוב אחר, אבל בלא"ה אינם קודמים לבעלי חובות ואין בעיכוב התשלום משום בל תלין. וכבר נדפס כן בשם רבינו בספר פעולת השכיר (פ"ה ס"ח).
עוד נפק"מ תהיה בדברי רבינו זצוק"ל, לפי המבואר בשו"ע יו"ד (סי' שלו ס"ב) דרופא אסור ליטול שכר החכמה והלימוד, והוא נוטל שכר בטלה, א"כ לכאורה גם תשלום לרופא לא יהיה בכלל בל תלין ולא יקדום לתשלום חובות אחרים. אלא דברופא מותר ליטול גם שכר טירחתו, ויכול לומר שאינו צריך לבוא לטרוח לרפא את החולה אלא א"כ ישלם לו שכר טרחו ובכה"ג הוי כפועל גמור, אבל אם לא טרח אלא נזדמן למקום דאינו נוטל אלא שכר בטלה, אין הכי נמי דליכא בזה בל תלין וכנ"ל (עי' תורת היולדת פרק נח הערה ג).
והנה בשכר פועל לעשות לו מלאכה ואחר שהתחיל חזר בו בעה"ב ואין הפועל יכול להשכיר עצמו, דדינא הוא דמשלם שכרו כפועל בטל (חו"מ סי' שלג ס"ב), כתב החזו"א (ב"ק סי' כג ס"ק לו) דדין תשלום שכרו הוא שכר פועל ממש ואינו יכול לסלקו במטלטלין ויש בו בל תלין. ולכאורה יש מקום ללמוד מכאן דבכל מקום דמשלם שכר בטלה חשיב שכרו כדין שכר פועל לכל דבר. אך נראה דאין ראיה משם דהלא החזו"א גופיה שם כתב דאם חזר בו בעה"ב קודם שהלכו לעבודתם ואינם מוצאים עתה להשתכר (ואמש היו מוצאים אם לא היה שוכרן) דחייב מדינא דגרמי, אין בזה דיני שכר פועל, ורק כשהתחילו במלאכה ועשו עבורו פעולת שכיר אפילו שעכשיו אינם עושים, מ"מ חשיבי עתה נשכרים לישב ולא לעשות מלאכה, וחשיב כל שכרם שכר פועלים. וממילא דאם חיובו הוא מדין שכר פועל אף אם חשיב כשכרו לישב בטל ומשלם רק שכר בטלה איכא בל תלין, אבל אם חיובו הוא מצד אחר כגון מדיני נזיקין או מדין משיב אבידה וכדו' לא מקרי ששכרו לישב בטל ולא הוי תשלום שכר פועלים, אלא תשלום על היזיקו וכדו'. ובודאי שאברכים היושבים ללמוד בכולל שנוטלים שכר בטלה, לא אמרינן דהם נשכרו ללמוד דהלא אסור ליטול שכר על תלמודם, ולא ששכרם לישב בטל ורק אגב זה לומדים, אלא התשלום הוא כתמיכה ועזר וסיוע לגדל תלמידי חכמים, ואין כאן שכר פעולה, וממילא דאין בהם בל תלין ואין שכרם קודם לתשלום חובות אחרים, וכדברי רבינו זצוק"ל.
ואף אמנם דראיתי באחד ממחברי זמנינו שהביא תשובת הס"ק הגרש"א אלפנדרי זצ"ל שהבאים ללמוד בלילות תמורת שכר, וחלה אחד מהם ולא בא מחמת האונס, אין נותנים לו עבור ימי חליו אלא א"כ הממונה קבלו שוב בשתיקה. ורצה המחבר ללמוד מכאן לגבי אברכי כולל דרשאי לנכות להם משכרם אא"כ יש מנהג שלא לנכות להם באונס גמור, וכן שתשלום שכרם חשיב כשכר פועלים ממש לכל דבר. ולפי דבריו יצא הדין דאיכא בל תלין בשכרם ותשלום שכרם קודם לבעלי חובות. אלא דמה אעשה ואני בעניי יגעתי למצוא תשובה זו וחיפשתיה הדק היטב ולא מצאתיה בכל ספרי הסבא קדישא, ואפשר שלא יצאו הדברים מפה קדשו, ולאו מר בר רב אשי חתים עלה, ודי בזה.