הבא: סימן פ"ד בענין תיקון עירוב בערים הגדולות <<
או"ח ג' סימן פ"ג
בענין יותר מבית סאתים המוקף בצוה"פ
אחדשכת"ר,
שאלתו אודות עשיית עירוב בעירו הגיעה קדם מרן עט"ר רבינו הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל ועפ"י מכתבך והשליחים בע"פ השאלה היא, האם להקל להתקין עירוב בעיר, הגם שהעירוב יכלול שדות זרעים שהינם יותר מבית סאתים. וכב' הוסיף את המצב בקהילתו – שלמעשה רק חצי מקהילתכם הם שומרי שבת ועבודת האברכים היא לקרבם לתורה וליר"ש, ובהעדר עירוב, או שלא יבואו בני הקהילה בחלקם לבית הכנסת (בגלל שאין באפשרותם להביא תינוקות לביהכנ"ס) או שיתכן ובגלל דבר זה ילכו חו"ש לרעות בשדות זרים של הקונסרבטיבים ודעימי' – ה"י.
כת"ר ציין במכתבו לדעת הדבר שמואל (המובא גם בביה"ל סי' שנח סעיף ט ד"ה אבל) שמצדד להקל, וידוע ששאלה זו עלתה על שולחנם של גדולי עולם, שדנו בשיטתו כמו שהביא בחכם צבי (סי' נז) שהיות והתוספות והרא"ש הסתפקו אם זרעים מבטלים מחיצות בחצר, ולא רק קרפף לכן הגם שבשו"ע נפסק שגם בחצר זרעים מבטלים מחיצה הרי בעיר שהדירה חשובה מחצר אין זרעים מבטלים מחיצה, והנה הביה"ל הביא דבריו אודות עיר המוקפת חומה, ואפשר שדעתו, דדוקא חשיבות החומה [דאין רבים מבטלים מחיצתה] היא הגורם שזרעים אינם מבטלים מחיצתה, אמנם המעיין בדבר שמואל (סי' רנט) יראה דכמה טעמים לדבריו, ואחד מהם לחלק בין היקף העיר לשם כל יושביה לבין היקף קרפף המיוחד לבעליו – ובזה ליכא נפק"מ בין היקף חומה להיקף צוה"פ, וכן משמע מתשובת החכ"צ (סי' נט) דחשיבות העיר מתירה את השדות הזרועים, וע"ע בחזו"א (סי' פח ס"ק כה ד"ה ולענין), ואכמ"ל להביא ולמנות כל האוסרים והמתירים רק יעויין בבית שלמה (ח"א סי' נא) ובדובב מישרים (סי' ב).
מכל מקום הלכה למעשה הורה מרן עט"ר הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל, בתורת הוראת שעה, שבשעת הדחק דידך ובמצבה הרוחני של קהילתכם, אפשר לעשות עירוב צוה"פ וכמ"ש החכם צבי בסוף תשובתו לסמוך על דעה זו בשעת הדחק, כשאי אפשר בשום אופן לתקן שלא יכשלו בו רבים, ולבנות עירוב של צורת הפתח בעיר. אולם על אותם יראים ושלמים מבני הקהילה [ובעזה"י על אותם שיבואו אחריהם ויהיו שומרי תורה ומצוות כהלכה] לדעת שאין לסמוך על העירוב ועליהם להימנע מלטלטל.