הבא: סימן נ"ב ברכה על נשיא ומושל <<
או"ח ג' סימן נ"א
דין ברכת הגומל בקטן, ואחר ניתוח
א. בדבר שאלתך בנס שנעשה לבנך הקטן אם מברך "הגומל" – כבר כתבו האחרונים (מג"א ריש סי' ריט ובמ"ב סק"ג) דאין חיוב על קטן לברך הגומל ואפי' מדין חינוך, משום דאי אפשר לומר הגומל לחייבים טובות דאינו בר חיובא. והגם ששמעתי בשם אחד גדול בתורה דאמר שאין מניעה שקטן יברך (ודימה זאת לשאר חובות שעושה קטן מדין חינוך), הרי ממרן רבינו זצוק"ל שמעתי דלא יברך קטן וטעמו היה שאינו יכול לומר "לחייבים טובות".
אולם בדבר העצה שכתבו שהאבא יברך במקום בנו, אכן כן כתבו כמה וכמה אחרונים וכנראה טעמם דדמיא להא דכתב המחבר (ריט סעי' ד), ד"אם בירך אחר ואמר בא"י אמ"ה אשר גמלך כל טוב, וענה אמן, יצא" והוסיף הרמ"א דאין זה ברכה לבטלה אעפ"י שאין חייב בברכה זו, הואיל ואינו מברך רק דרך שבח והודיה על טובת חברו ששמח בה (ולא בתורת חיוב), וכן הוא בדרכי משה דכתב שאם רצה אדם לברך הגומל על אוהבו ועל קרובו שהוא כואב עליו, הרשות בידו, ולכאו' אב על בנו עדיף טפי. ואפי' לפי דברי הב"י דעל אוהבו שחביב עליו כגופו אינו מברך, אלא רק על רבו רשאי לברך (וכמעשה דר"נ בגדתא המובא בטור שם) לכאורה אפשר לדמות בנו לרבו וכלשון הב"ח (שאמנם חלק על הב"י, וס"ל דגם על אוהבו וקרובו יכול לברך אבל הוסיף) "כל שכן אביו או אשתו ובניו יש לו לברך כמו על רבו", וראה בתשב"ץ (ח"ד סי' ד) ובברכ"י (סק"ז).
אמנם ממרן רבינו זצוק"ל שמעתי דאין לאב לברך הגומל על נס שנעשה לבנו וכמו שהביא הא"ר בשם הרבה פוסקים. ובמענה לשאלה לאחד שבנו ניצול מסכנה, השיב רבינו שאכן יש מקום לעשות סעודת הודאה (ובמקרה אחד כשחששו לעין הרע השיב שיעשו סעודה מצומצת).
ב. ובעמדי בזאת אכתוב מה ששמעתי מרבינו זצוק"ל בענין ברכת הגומל לאחר ניתוח – דדעתו היתה דמברכים דוקא אחר ניתוח שיש בו סכנה או כשהניתוח נעשה בהרדמה כללית לזמן ארוך (פעם אמר יותר משעה), אולם ניתוח בהרדמה מקומית שלדברי הרופאים אין בעצם הניתוח משום סכנה אין מברכים, והורה כן אף על ניתוח בעין, אע"פ דאיתא בע"ז (דף כח ע"ב) "דשורייני דעינא באובנתא דליבא תלו".
ואודות השאלה – במי שנרפא ממחלה מסוכנת, אמנם עדין חש הוא בחולשה רבה, היתה דעת מרן רבינו זצוק"ל דהואיל והחולשה היא תוצאה מהמחלה, כדאי שימתין מלברך הגומל עד שיחזור לאיתנו. והרי זה בכלל מ"ש האחרונים והביאם המ"ב (ריט סק"ב) "והולך כבר על בריו".