הבא: סימן קפ"ד סידור גט וכפיה ע"י בית דין שאינו ראוי (מכתב מרן רבינו זצוק"ל) <<
אבן העזר סימן קפ"ג
האם כופין הבעל לבטל תנאי שבגט
במקום שיש לכוף לבעל ליתן גט לאשתו, נחלקו הפוסקים במקרה שהבעל הסכים ליתן גט, אלא שביקש להתנות תנאים בנתינת הגט אם כופין אותו לבטל תנאיו.
המהרשד"ם (אה"ע סי' מא) דן אודות יבם שרוצה לחלוץ בתנאי שהיבמה לא תנשא לפלוני, וכתב "ואמרתי אני בלבי שאין ספק שאפי' שאותם שאמרו חכמים במשנה פרק המדיר ואלו שכופין מוכה שחין וכו', שלא אמרו שכופין אותו לגרש אלא אם אינו רוצה לגרש כלל, אבל אם ירצה לגרש אלא שרוצה להטיל איזה תנאי בגט בזה ודאי לא אמרו שכופין לגרש בלא תנאי ומי שיכוף בדרך זה כמעט הייתי אומר שחזר ונפל במכשול הכפיה". וכתב המהרשד"ם "בוחן ליבות וכליות יודע כי דברים אלו אצלי הם כנתינתם מסיני". ובהמשך מאריך למצוא סעד לדבריו ותמך יתידותיו בדברי הב"י (סי' קמג) בשם ספר חזה התנופה (שהוא קיצור תשובות הרא"ש שנדפס בליוורנו כספר נפרד וגם בסוף חיים שאל ח"ב) והאריכו האחרונים לדון בדבריו, עיין בבאה"ט (ריש סימן קנד).
יש שהביאו כי מדברי בדק הבית שהביא תשובת הרשב"א (ח"ד סי' רנו) משמע דלא כמהרשד"ם, שהרי כתב שאין יכול בכפיה להתנות שלא תנשא לפלוני, וכן הרשב"ש (שפג) והתשב"ץ (בחוט המשולש ח"ד סי' ו) נראה שאינם מסכימים למהרשד"ם ויש שהאריכו להסביר שאין הכרח כי נחלקו על המהרשד"ם ואכמ"ל.
להלכה מרן רבינו זצוק"ל ס"ל שאם התנה הבעל תנאי שביד האשה לקיים, אי אפשר לכופו, יעויין בקובץ תשובות (ח"א סי' קפא) שם דן רבינו בדבר בעל שמוכן ליתן גט רק בתנאים מסויימים (כנראה דרישות ממוניות), והדיינים סברו שדרישות הבעל אינם סבירות, והשיב להם רבינו וציין לדברי המהרשד"ם. גם בקובץ תשובות (ח"ב סי' קכה) הובאו דברי רבינו המהרשד"ם, והוסיף וכתב רבינו "וע"כ צ"ל דאין לבעל שום זכות לדרוש כסף עבור נתינת הגט ומן הדין עליו לפטור אותה בלי כל תשלום, ורק מתוך חומר הכפיה אמרינן שאין ב"ד כופין אותה אם בידי האשה לקיים תנאו, תדע שהרי מסיק המהרשד"ם, הא תנאי אחר שנקל לקיים אין ספק שהכופה לגרש בלא תנאי מרבה ממזרים לדידן דקי"ל דאין כופין אפילו במאיס עלי".
אמנם יש מרבותינו האחרונים שכתבו דלא כדברי דברי המהרשד"ם, וכמו שמובא במהרש"ם (ח"ה סי' ס) שביקש להוכיח מדברי בדק הבית בשם הרשב"א דהיכא דכופין להוציא אין לו להתנות שלא תנשא לפלוני. ואריכות גדולה איכא בזה. אולם המתבונן בתשו' רבינו יראה דס"ל דכל עוד שהבעל העמיד תנאי נקטינן כדעת המהרשד"ם שגם במקום שכופין על הגט אין כופין אותו על תנאו אם הוא תנאי שבידי האשה לקיימו.
ולכן נפלאתי לראות ת"ח שליט"א שכתב מאמר ובו הוא כותב שלא מצא אצל גדולי הדיינים בעבר שחששו למהרשד"ם ורק בשנים האחרונות החלו בתי הדין לדון בדברי המהרשד"ם, ולא היא הן מרן רבינו בהיותו יושב על מדין חשש לדברי המהרשד"ם, (ואדרבה – הענין הזה שיש בית דין דאינם חוששים לדברי המהרשד"ם הוא דבר חדש ואכמ"ל).